המושבים הריקים והנרטיב הכובש שמתמוטט
ניתוח של נאום נתניהו באו"ם, שבו מושבים ריקים מצביעים על שחיקת הנרטיב הישראלי לאחר מלחמת עזה. המאמר בוחן את השינוי בעמדה הבינלאומית, מתמיכה ראשונית לאחריות גוברת, ואובדן יכולתה של ישראל לשלוט בנרטיב הבינלאומי, כשהתמיכה האמריקאית נותרת.
ניתוח של נאום בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם, שבו מושבים ריקים מצביעים על שינוי עמוק בתדמיתה של ישראל בעולם לאחר כמעט שלוש שנים של מלחמת ההשמדה בעזה. נתניהו כבר לא עומד בפני עולם שחיבק את הנרטיב הישראלי לאחר 7 באוקטובר 2023, אלא בפני עולם ספקני יותר ופחות מוכן לתת חסות פוליטית. ישראל החלה לאבד את יכולתה לשלוט בנרטיב הבינלאומי, והשינוי התפשט גם לבעלות בריתה המסורתיות. ממשלות מערביות נקטו צעדים כמו הכרה במדינה פלסטינית וצעדים הקשורים להתנחלויות. למרות שהתמיכה האמריקאית נותרת, העלות של התייצבות לצד ישראל הפכה גבוהה יותר מבחינה פוליטית ומוסרית. נתניהו ניסה לשחזר את אותו הנרטיב, אך הוא נתקל במציאות משפטית והומניטרית, כשהתיק עבר לבתי משפט ומוסדות בינלאומיים. הנרטיב של חמאס משתלט על הסיוע נחלש בשל היעדר ראיות. המאמר מסיק שכוח לבדו אינו יכול לכפות מציאות מקבילה.