ספאם בחירות שמשגע את כולם: האם למפלגות יש זכות להטריד אותנו?

עם התקרבות הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, ישראלים מתלוננים על מבול של פרסום פוליטי. Ynet מסביר שהמפלגות הוציאו את התעמולה שלהן מתחת לחוק הספאם, כך שלא ניתן להגיש תביעה רק על קבלת SMS עם תעמולה. עם זאת, קיימים יוצאים מן הכלל: הודעות אנונימיות, שיחות בלילה או עם איומים יכולות להוות עילה לתלונה לוועדת הבחירות המרכזית. עורכי דין מציינים שהזכות לדרוש הסרה מרשימת תפוצה אינה מעוגנת בחוק, אך במקרים מסוימים בתי משפט הביעו מורת רוח מהתעלמות מבקשות כאלה.

עם התקרבות הבחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר, ישראלים מתלוננים יותר ויותר על מבול של פרסום פוליטי: SMS, הודעות קוליות, שיחות טלפון ותעמולה דיגיטלית. ב-6 באוקטובר פרסם Ynet ניתוח של ההיבטים המשפטיים של בעיה זו. הממצא המרכזי: חברי הכנסת הוציאו את 'הפצת מסרים פוליטיים, לרבות תעמולת בחירות' מתחת לחוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת). זה אושר על ידי בית המשפט העליון בפרשת גלסברג נגד מפלגת העבודה. עם זאת, קיימים יוצאים מן הכלל. הודעות אנונימיות, שיחות בשעות הלילה או בתדירות גבוהה, וכן כאלה המכילות אלמנטים מאיימים (קולות של צופרים, ירי) יכולות להוות עילה לתלונה לוועדת הבחירות המרכזית. לוועדה יש סמכות לחייב ספקי תקשורת לחשוף את זהות השולח ולהטיל קנסות. זכותו של אזרח לדרוש הסרה מרשימת התפוצה של מפלגה אינה מעוגנת בבירור, אך בפסיקה אחת של בית המשפט העליון הובעה מורת רוח מהתעלמות מבקשות כאלה. מאגר 'אל תתקשר אליי' אינו חל על תעמולה פוליטית. המאמר הוא בעל אופי הסברתי ואינו מכיל סימני תעמולה או קליקבייט.

ספאם בחירות שמשגע את כולם: האם למפלגות יש זכות להטריד אותנו?