איזנקוט רוצה כיוון חדש. למדיניות הפלסטינית שלו יש בעיה - דעה

גדי איזנקוט, ראש מפלגת ישר!, מציע דרך ביניים בסכסוך הישראלי-פלסטיני: התנגדות לסיפוח מלא ולאלימות מתנחלים, אך דחיית מדינה פלסטינית ריבונית לחלוטין לטובת "מדינה מינוס" עם שליטה ביטחונית ישראלית. המאמר תוהה אם חזון זה מציע נתיב אמיתי להסדר או רק מנהל את הסכסוך ביעילות רבה יותר מבלי לטפל בשורשיו, במיוחד בכל הנוגע להתנחלויות, לריבונות פלסטינית ולעתיד הרשות הפלסטינית.

גדי איזנקוט, ראש מפלגת ישר!, מציג חלופה פוליטית בסכסוך הישראלי-פלסטיני המבקשת דרך ביניים בין הימין הקיצוני לפתרון שתי המדינות. הוא מתנגד לסיפוח מלא של הגדה המערבית ומבקר את אלימות המתנחלים, אך דוחה מדינה פלסטינית ריבונית לחלוטין, ומציע במקום זאת "מדינה מינוס" ללא צבא פלסטיני וללא פינוי רחב היקף של התנחלויות, תוך התעקשות על שליטה ביטחונית ישראלית עליונה. המאמר, שנכתב על ידי נביל כוכאלי, בוחן אם חזונו של איזנקוט יכול להוביל להסדר פוליטי בר-קיימא או רק לנהל את הסכסוך ביעילות רבה יותר מבלי לטפל בגורמיו הבסיסיים. שאלות מפתח שעולות כוללות: האם השלטון העצמי המוצע שלו הוא הסדר זמני או מצב קבוע של ריבונות מוגבלת; האם יעצור פרויקטים של התנחלויות שמערערים רציפות גיאוגרפית פלסטינית; ואילו סמכויות יעניק לפלסטינים במודל שלו. המאמר מציין כי החלפת ממשלה בישראל לא צריכה להיתפס אוטומטית כשינוי במדיניות כלפי הפלסטינים, תוך ציון חששות ביטחוניים מוגברים מאז 7 באוקטובר 2023, ונתוני סקר המציגים דעה יהודית ישראלית חלוקה בנוגע לסיפוח לעומת חלוקה. הניתוח מסיק שהמבחן האמיתי לאיזנקוט הוא אם מדיניותו יוצרת אפשרויות פוליטיות חדשות או רק מנהלת את הסטטוס קוו באופן שונה.