אכילה עם מישהו שאתה אוהב עשויה לעזור לגוף לווסת את רמת הסוכר בדם, מחקר ישראלי מוצא

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסם ב-Science Advances, מגלה שאכילה עם אדם אהוב מסייעת לגוף לווסת את רמות הסוכר בדם ביעילות רבה יותר מאשר אכילה לבד. בראשות פרופ' שיר עציון, המחקר מציג את המושג "פיזיולוגיה חברתית", ומראה שקרבה חברתית משפרת את ההתאוששות מרמת הסוכר, ויסות טמפרטורה והפחתת מתח ללא מגע פיזי. הממצאים מצביעים על כך שהמוח עשוי לייעל תפקודי גוף דרך אינטראקציה חברתית, עם מחקר עתידי המכוון לאוכלוסיות סוכרתיות.

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסם ב-Science Advances, מגלה שאכילה עם מישהו שאתה אוהב עוזרת לגוף לווסת את רמת הסוכר בדם ביעילות רבה יותר. חוקרים בראשות פרופ' שיר עציון ודוקטורנטית מוניה מסאלחה, יחד עם ד"ר שי פוקס מבית החולים שיבא, נתנו למשתתפים ארוחה סטנדרטית של 50 גרם פחמימות ומדדו רמות גלוקוז במשך 120 דקות. כאשר המשתתפים אכלו עם בן לוויה קרוב, הם חוו עליות גלוקוז קטנות יותר והתאוששות מהירה יותר בהשוואה לאכילה לבד. השינוי הממוצע ברמת הגלוקוז היה 23%, אם כי השונות הייתה משמעותית. ההשפעה התרחבה מעבר לסוכר בדם: קרבה חברתית שיפרה גם ויסות טמפרטורה בחשיפה לקור והפחיתה תגובות לחץ אצל מבוגרים ותינוקות. יתרונות אלו הופיעו גם ללא מגע פיזי ולא הוסברו על ידי הפחתת לחץ. החוקרים מכנים עיקרון זה "פיזיולוגיה חברתית" — הרעיון שגוף האדם מווסת את עצמו ביעילות רבה יותר בנוכחות שותפים חברתיים. עציון ציינה שהמוח, שמפעיל את הגוף, עשוי להיות המנגנון, שכן תינוקות לומדים לווסת דרך אינטראקציה חברתית. המחקר לא בדק חולי סוכרת או טרום-סוכרת, אך עציון אמרה שזה הכיוון הבא הברור. המחקר נתמך על ידי מענק התחלה של המועצה האירופית למחקר.