ד"ר נועה ריבן: המלחמה על שיקום דרום לבנון – חזבאללה מול המדינה הלבנונית

המאמר משווה בין מודל השיקום הממשלתי של לבנון תחת ראש הממשלה נואף סלאם לבין תוכנית הפיצויים שהציג חזבאללה השבוע. הממשלה מקדמת מסלול מוסדי הכולל פריסת צבא, פינוי הריסות, החזרת שירותים בסיסיים ודיור זמני, בעוד חזבאללה מציע תשלום ישיר של 12–14 אלף דולר למשפחות עקורות. המאמר מנתח את המשמעות הפוליטית של שני המודלים ואת השפעתם על אמון הציבור השיעי.

המאמר, מאת ד"ר נועה ריבן, משווה בין שתי גישות מתחרות לשיקום דרום לבנון לאחר המלחמה. ממשלת נואף סלאם מקדמת מודל ממשלתי מסודר הכולל פריסת צבא וביטחון, פתיחת כבישים, פינוי הריסות, החזרת שירותים בסיסיים, דיור זמני ודיור מעבר, תוך הסתמכות על מימון בינלאומי. לעומתה, חזבאללה הציג השבוע תוכנית פיצויים ישירה: 14 אלף דולר למשפחות בביירות ובדאחיה, ו-12 אלף דולר באזורים אחרים, הכוללת סיוע לשכר דירה וריהוט, המשולמת בארבע פעימות במשך שנה. המאמר מדגיש כי ההבדל המרכזי הוא במערכת היחסים: הממשלה מנסה להחזיר את התושב למסגרת המדינה, בעוד חזבאללה משמר קשר ישיר עם המשפחה באמצעות סכום, זכאות ומועד תשלום. המאמר מציין כי אחרי מלחמת 2006 הצליח חזבאללה לבסס מעמדו באמצעות פיצויים מהירים, אך הפעם היקף ההרס גדול יותר, מאות אלפים עדיין עקורים, ויכולתו הפיננסית של הארגון תחת לחץ. הממשלה תלויה במימון חיצוני ובתנאים ביטחוניים לא יציבים. המאמר מציע לבחון את ההתפתחות בשלושה מדדים: כמה משפחות יקבלו כספי חזבאללה, כמה יקבלו מענה ממשלתי, ובאיזה פרק זמן.

ד"ר נועה ריבן: המלחמה על שיקום דרום לבנון – חזבאללה מול המדינה הלבנונית