מדינה יהודית חילונית נתפסה בעיני רבים כאיום מסוג אחר | ד"ר משה אלעד
ד"ר משה אלעד מנתח במאמרו את שורשי ההתנגדות החרדית לציונות, תוך התמקדות בשאלה המרכזית: מהו הבסיס לקיום היהודי בארץ ישראל – ריבונות או תורה. המאמר מתאר את תפיסת היישוב הישן, שראה בארץ ישראל בראש ובראשונה מקום של תורה, תפילה וקדושה, ולא ביקש להקים בה מדינה אלא לקיים קהילה דתית תחת כל שלטון. לעומת זאת, מדינה יהודית חילונית נתפסה כאיום המנסה להחליף את הזהות התורנית בזהות לאומית-מדינית. המאמר דן בסוגיית "שלוש השבועות" ובפרשנות שניתנה לה על ידי האדמו"ר מסאטמר, שסיפקה בסיס לעמדה שלפיה אין לדחוק את הקץ באמצעות הקמת מדינה. לאחר 1948, המאמר מתאר פיצול בתפיסה החרדית: אגודת ישראל והציבור הליטאי בחרו בפרגמטיזם תוך שימוש במוסדות המדינה להגנת עולם התורה, בעוד סאטמר והעדה החרדית ראו בעצם הקמת המדינה בעיה תיאולוגית. הפרדוקס המרכזי, לפי המאמר, הוא שבעוד שלטון זר שולט בגופו של היהודי אך אינו מגדיר את נשמתו, מדינה יהודית חילונית עלולה לטעון להגדרה מחודשת של משמעות היהדות.
ד"ר משה אלעד מנתח במאמרו את שורשי ההתנגדות החרדית לציונות, תוך התמקדות בשאלה המרכזית: מהו הבסיס לקיום היהודי בארץ ישראל – ריבונות או תורה. המאמר מתאר את תפיסת היישוב הישן, שראה בארץ ישראל בראש ובראשונה מקום של תורה, תפילה וקדושה, ולא ביקש להקים בה מדינה אלא לקיים קהילה דתית תחת כל שלטון. לעומת זאת, מדינה יהודית חילונית נתפסה כאיום המנסה להחליף את הזהות התורנית בזהות לאומית-מדינית. המאמר דן בסוגיית "שלוש השבועות" ובפרשנות שניתנה לה על ידי האדמו"ר מסאטמר, שסיפקה בסיס לעמדה שלפיה אין לדחוק את הקץ באמצעות הקמת מדינה. לאחר 1948, המאמר מתאר פיצול בתפיסה החרדית: אגודת ישראל והציבור הליטאי בחרו בפרגמטיזם תוך שימוש במוסדות המדינה להגנת עולם התורה, בעוד סאטמר והעדה החרדית ראו בעצם הקמת המדינה בעיה תיאולוגית. הפרדוקס המרכזי, לפי המאמר, הוא שבעוד שלטון זר שולט בגופו של היהודי אך אינו מגדיר את נשמתו, מדינה יהודית חילונית עלולה לטעון להגדרה מחודשת של משמעות היהדות.
מדינה יהודית חילונית נתפסה בעיני רבים כאיום מסוג אחר | ד"ר משה אלעד