לא אהבתם קפה והיום לא יכולים בלעדיו? זו הסיבה המדעית לכך
מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שפורסם ב-Nature, חושף מסלול דופמין איטי המחבר בין המעיים למוח ומסביר כיצד אנו לומדים לאהוב טעמים מרים כמו קפה. בניסוי על עכברים ובסריקות מוח אנושיות, נמצא כי חומרים מזינים מפעילים שחרור דופמין באמיגדלה, המלמד את המוח לקשר טעם לתחושת עוררות.
מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שפורסם בכתב העת Nature, חושף מנגנון מוחי שמסביר כיצד אנשים לומדים לאהוב טעמים מרים כמו קפה, למרות הדחייה הטבעית הראשונית. החוקרים זיהו מסלול דופמין "איטי" המחבר בין מערכת העיכול למוח, ומקשר בין טעם לתחושה הטובה שלאחר הצריכה. בניסוי על עכברים, חומרים מזינים שהועברו ישירות לקיבה גרמו לשחרור דופמין באזור האמיגדלה, ולימדו את העכברים להעדיף טעם חדש. חסימת המסלול מנעה למידה זו, בעוד גירוי מלאכותי יצר העדפה גם ללא ערך תזונתי. סריקות מוח בבני אדם הראו עלייה דומה בפעילות הדופמין, בעיקר בצד השמאלי של המוח. החוקרים סבורים כי הבנת המנגנון עשויה לסייע בפיתוח טיפולים עתידיים לשינוי העדפות מזון ולהתמודדות עם הרגלי אכילה.