האם איראן ניסתה לרגל אחר הנכס האסטרטגי החדש של ישראל?
הצוללת אח"י דרקון הגיעה לישראל, אך מאחורי הגעתה מסתתר סיפור מודיעיני: במרחק 2.2 ק"מ מהמספנה בגרמניה פעל מכון מחקר ימי שבו עבדו כעשרה חוקרים איראנים, חלקם מאוניברסיטאות המקושרות לתוכנית הגרעין. בישראל זיהו מראש את הסיכון ובחנו אפשרות למעקב.
הצוללת האסטרטגית אח"י דרקון הגיעה לישראל בסוף השבוע שעבר, לאחר המתנה ממושכת. היא נבנתה במספנה בעיר קיל שבגרמניה, עסקה שנחתמה לפני כארבע עשרה שנים. אולם הסיפור האמיתי, לפי הדיווח, הוא חשש מודיעיני: במרחק של 2.2 קילומטרים בלבד מהמספנה פועל מכון המחקר הימי הבינלאומי GEOMAR. על אף פעילותו האזרחית, השילוב הסמוך למספנה ביטחונית רגישה עלה מראש בסקרי סיכון בישראל. בין החוקרים שעבדו ב-GEOMAR פעלו כעשרה איראנים, שלמדו באוניברסיטאות באיראן. לפחות חמישה מהם הגיעו מאוניברסיטת שהיד בהשתי ומאוניברסיטת אמיר כביר – מוסדות ששמם נקשר לתוכנית הגרעין האיראנית ואשר הוטלו עליהם סנקציות. המודיעין הגרמני עצמו הזהיר בעבר מפני חוקרים בזהות כפולה. בעקבות האזהרות, הגעת חוקרים הוגבלה, ומשרד הביטחון והמוסד הגדירו את GEOMAR כגורם רגיש. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם איראן ניסתה לנצל נוכחות זו למעקב. נכון לעכשיו, אין ראיה חותכת לניסיון מעקב או לדליפת מידע, אך עצם הימצאות החוקרים במרחק נגיעה מהנכס האסטרטגי מותירה את השאלה המודיעינית פתוחה. משרד הביטחון מסר כי הטענות על דליפת מידע אינן מוכרות ואין אינדיקציה לכך.