"תתחרו - בלי דגל ושם המדינה": המציאות של הספורט הישראלי
הטריאתלט שחר שגיב התחרה בגרנד פינל בספרד ללא דגל ושם המדינה על מדיו, שעות ספורות לפני הזינוק. הכתבה מתארת מציאות שבה ספורטאים, קבוצות ונבחרות ישראליות מתמודדים עם מגבלות, איומי חרם, מחאות, ומניעת השתתפות בתחרויות קריטריון בשל המצב הביטחוני ומדיניות של מדינות מארחות.
הטריאתלט הישראלי הבכיר שחר שגיב, בן 31, התחרה בגרנד פינל של סבב אליפות העולם בטריאתלון בפונטבדרה, ספרד, בתנאים חריגים: שלוש שעות לפני הזינוק נמסר לו כי יוכל להתחרות אך ורק ללא דגל ישראל ושם המדינה על מדיו. שגיב, שייצג את ישראל בשתי אולימפיאדות, סיפר כי היה בהלם וכי נאמר לו על ידי התאחדות הטריאתלון שאם לא יסכים, לא יוכל להתחרות כלל. ראש העיר המארחת הקדיש את התחרות ל"מאבק בממשל הציוני". האירוע הוא חלק ממגמה רחבה יותר: ישראל אינה מורחקת רשמית מהספורט העולמי, אך ספורטאים, קבוצות ונבחרות מתמודדים עם מגבלות הולכות וגוברות. באירלנד נרשמו מחאות סביב משחקים מול ישראל, אך הנבחרת האירית שיחקה בסופו של דבר. באליפות העולם בהתעמלות 2025, אינדונזיה מנעה כניסת ספורטאים ישראלים. נבחרות הנוער בטאקוונדו ובהתעמלות אמנותית לא השתתפו באליפויות עולם בשל חוסר יכולת לספק אבטחת שב"כ. משחקי אירופה 2027 בטורקיה, שבהם צפויים להיקבע קריטריונים אולימפיים, מאוימים בהעדר משלחת ישראלית בשל סוגיות ביטחוניות. יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד פועלת מול גורמי הביטחון לאשר השתתפות, אך האישור טרם התקבל.