איסוף מזכרות אולי סייע לאבולוציה של זיכרון אוטוביוגרפי אצל בני אדם קדומים, מחקר מציע

מחקר ישראלי חדש מציע שבני אדם קדומים אספו מזכרות כבר לפני חצי מיליון שנה, וכי פרקטיקה זו אולי סייעה להניע את האבולוציה של זיכרון אוטוביוגרפי. המחקר, שפורסם בכתב העת Evolutionary Anthropology, בחן אוספים של חלוקי נחל צבעוניים, כלי צור וגרזני יד עם מאובנים מאתרים פרהיסטוריים בצפון ובמרכז ישראל.

מחקר ישראלי חדש מציע שבני אדם קדומים אולי אספו מזכרות כבר לפני חצי מיליון שנה, וכי פרקטיקה זו אולי סייעה להניע את האבולוציה של זיכרון אוטוביוגרפי. המחקר, שפורסם בכתב העת Evolutionary Anthropology, נערך בהובלת ד"ר יואב רם, פרופ' רן ברקאי וד"ר אלה אסף מאוניברסיטת תל אביב, יחד עם פרופ' ליעד מודריק וד"ר בר אפרתי. החוקרים בחנו אוספים של חפצים שנמצאו באתרים פרהיסטוריים ברחבי צפון ומרכז ישראל, כולל חלוקי נחל צבעוניים קטנים במערת קסם, כלי צור במערת קסם, רבדים וג'לג'וליה, וגרזני יד עם מאובנים בעמק סחנין. בעוד שלחפצים אלה לא היה שימוש מעשי ברור, הצוות טוען שהם היו מזכרות אישיות שעזרו לבעליהם לזכור מיקומים וחוויות. המחקר מציע שמזכרות שימשו כהתקני זיכרון חיצוניים, ולאורך דורות, התנהגות זו הגבירה לחץ אבולוציוני על מנגנוני מוח האחראים להבחנה בין זיכרונות ממקור ראשון לבין שמועות או דמיון. המחברים מדגישים שזו השערה, לא הוכחה, אך מציינים שחפצים הקשורים לזיכרון ליוו בני אדם במשך חצי מיליון שנה.