בריטניה מכינה בעיה חדשה לישראל
דו"ח של הארגון הפרו-אירופי Best for Britain, שסוקר ב-Financial Times, מציע שבריטניה תוכל לחזור לאיחוד האירופי תוך קדנציה פרלמנטרית אחת. ההתקרבות בין לונדון לבריסל עלולה להגביר את הלחץ האירופי על ישראל בנוגע ליהודה ושומרון, שם כבר הכריזה ממשלת בריטניה על החמרת מדיניות ועל תוכניות לסנקציות נגד התנחלויות.
דו"ח של הארגון הפרו-אירופי Best for Britain, שסוקר ב-Financial Times, מציע שבריטניה תוכל לחזור לאיחוד האירופי מהר הרבה יותר מהצפוי—תוך קדנציה פרלמנטרית אחת. מחברי המחקר רואים בחששות ממשא ומתן ממושך מוגזמים, תוך ציון שמירת הקשרים הכלכליים ההדוקים והתאמת החקיקה הבריטית לנורמות האיחוד לאחר הברקזיט. פינלנד מובאת כדוגמה, לאחר שסיימה את תהליך ההצטרפות בפחות משלוש שנים בשנות ה-90. סקר YouGov מראה ש-52% מהבריטים יתמכו בחזרה, בעוד 27% יתנגדו; יותר מחמישית מאלה שהצביעו בעד הברקזיט ב-2016 מוכנים כעת לתמוך בהפוך. ראש הממשלה אנדי ברנהאם אפשר בחינה מחודשת של השלכות משאל העם, תוך הבטחה לדיון ארצי. היוזמה זכתה לתמיכת נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס. עבור ישראל, לחזרה אפשרית של בריטניה לאיחוד האירופי יש משמעות מיוחדת: ממשלת בריטניה כבר הכריזה על החמרת מדיניות כלפי התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, כולל תוכניות להגבלות כלכליות. שר החוץ אד מיליבנד הצהיר על כוונתו להטיל סנקציות על סחורות מהתנחלויות וחברות הקשורות אליהן, וכן להגביל פרסום. במקרה של חזרה לאיחוד, עמדת לונדון עשויה לקבל השפעה נוספת במסגרת דיונים כלל-אירופיים, מה שעלול לסבך את יחסיה הדיפלומטיים והכלכליים של ישראל עם מדינות אירופה. עם זאת, הדו"ח אינו אומר שהתקבלה החלטה—ליישום התרחיש יידרשו תמיכה פוליטית, משא ומתן עם בריסל והסכמת כל חברות האיחוד.