"האנטישמיות מתפשטת, והנגב הוא התשובה": מה שבן גוריון כתב לשופט היהודי ב-1934

המכון למורשת בן גוריון וארכיון בן-גוריון חושפים לראשונה שני מכתבים היסטוריים שכתב דוד בן-גוריון לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס, בשנים 1934 ו-1935. במכתבים מתאר בן-גוריון את התפשטות האנטישמיות באירופה ומציג את הנגב כפתרון ההתיישבותי לעתיד העם היהודי.

לרגל 53 שנים לפטירתו של דוד בן-גוריון, המכון למורשת בן גוריון וארכיון בן-גוריון חושפים לראשונה שני מכתבים היסטוריים שכתב בן-גוריון לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס, בשנים 1934 ו-1935, 13 שנים לפני הקמת המדינה. במכתב הראשון, מינואר 1934, מתאר בן-גוריון את התפשטות התעמולה האנטישמית באירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ומנסח שני תנאים להנהגה הציונית: צרות העם היהודי וכושר הקליטה של הארץ. הוא קובע כי הארץ מסוגלת לקלוט 50 אלף יהודים בשנה ומתריע מפני מחיר כבד אם לא ייערכו לכך. כשנה לאחר מכן, ביוני 1935, עובר בן-גוריון לשאלת המעשה ומזהה את הנגב כפתרון – מרחב עצום וכמעט לא מיושב, שדרך קידוח בארות יאפשר התיישבות המונית צפופה. מנכ"ל המכון, איצן דוניץ, מציין כי הקריאה במסמכים מטלטלת בשל הרלוונטיות שלהם להיום, וכי תשובתו של בן-גוריון הייתה מעשית ונועזת: להרחיב את יכולת הקליטה של הארץ ולפתח את הנגב.