AI, הונאה ומתקפות סייבר: אילו איומי ביטחון ניצבים בפני הבחירות בישראל 2026?

ועדת הבחירות המרכזית של ישראל מתכוננת לבחירות 2026, ומתמודדת עם איומים מבינה מלאכותית יוצרת, זיופים עמוקים ודיסאינפורמציה מקוונת. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, תהליך ההצבעה נשאר פיזי במכוון: הבוחרים מסמנים פתקי הצבעה מנייר, המאומתים באמצעות מספר שכבות של בדיקות לפני שהתוצאות נכנסות למערכות מאובטחות שאינן מחוברות לאינטרנט. מנכ"ל ועדת הבחירות בפועל, דין ליבנה, מסביר על חוסן המערכת, דרישות הסימון החדשות לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית, והתיאום עם גופי הביטחון למאבק בדיסאינפורמציה.

ועדת הבחירות המרכזית של ישראל מתכוננת לבחירות 2026, ומתמודדת עם איומים מבינה מלאכותית יוצרת, זיופים עמוקים ודיסאינפורמציה מקוונת. מנכ"ל הוועדה בפועל, דין ליבנה, מסביר שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית, תהליך ההצבעה נשאר פיזי במכוון: הבוחרים מסמנים פתקי הצבעה מנייר, המאומתים באמצעות מספר שכבות של בדיקות לפני שהתוצאות נכנסות למערכות מאובטחות שאינן מחוברות לאינטרנט. הוועדה תיקנה את חוק הבחירות כדי לדרוש סימון של חומר תעמולה שנוצר בבינה מלאכותית, ומתאמת עם השב"כ, צה"ל והמשטרה למאבק בדיסאינפורמציה. ליבנה קובע שזיוף שיטתי של בחירות הוא 'כמעט בלתי אפשרי' בשל מעקב הנייר, וכי הוועדה יכולה לחקור טענות על ידי בחינת רשומות פיזיות. הכתבה מציינת שמערכות הוועדה אינן מחוברות לאינטרנט, וכי הציבור יכול להשוות פרוטוקולים בכתב יד עם תוצאות אלקטרוניות.