למה באמת מובילה צריכת מלח מופרזת
מחקר חדש של המכללה לרפואה וייל קורנל בעכברים מצא שצריכת מלח מופרזת (פי 8–16 מהרגיל) קשורה לירידה בתפקודים קוגניטיביים ולעלייה ברמות חלבון הטאו במוח. חזרה לתזונה רגילה שיחזרה חלקית את היכולות הקוגניטיביות. המחבר מזהיר מפני מלח נסתר במזונות מעובדים וממליץ על לא יותר מ-5 גרם מלח ביום.
מחקר חדש של המכללה לרפואה וייל קורנל, המתואר בכתבה, בחן את השפעות צריכת מלח מופרזת על המוח. ניסוי בעכברי מעבדה הראה שתזונה עם רמות מלח גבוהות פי 8–16 מהרגיל הובילה לפגיעה ביכולות קוגניטיביות ולעלייה בריכוזי חלבון הטאו ברקמת המוח. הצטברות חלבון טאו חריג קשורה לתהליכים ניווניים עצביים, כולל מחלת אלצהיימר. מדענים משערים שתחמוצת החנקן ממלאת תפקיד מפתח: עודף מלח מפחית את ייצורה, משבש את האנזים CDK5, ומפעיל זרחון של חלבון הטאו. תוצאה מעודדת: כשהעכברים חזרו לתזונה רגילה, יכולותיהם הקוגניטיביות השתקמו חלקית. המחבר מדגיש שמינון המלח בניסוי חרג משמעותית מצריכה אנושית טיפוסית, ולכן מוקדם להסיק מסקנות ישירות לבני אדם. עם זאת, הכתבה מצטטת המלצות ארגון הבריאות העולמי—לא יותר מ-5 גרם מלח ביום (כ-2 גרם נתרן)—ומייעצת לשים לב למלח נסתר במזונות מעובדים, רטבים, לחם ומרקים מוכנים. כמו כן, מומלץ לצרוך מזונות עשירים באשלגן (בננות, תפוחי אדמה, תרד) ולשמור על פעילות גופנית. הכתבה היא אינפורמטיבית וחינוכית, ללא סימני תעמולה או פרסום מסחרי.