33 שנים לאוסלו: מהמדינה הנדחית לדמוקרטיה הנדחית
ניתוח פוליטי המבקר את מורשת הסכמי אוסלו לאחר 33 שנים, המתאר כיצד ההסדר ה'זמני' הפך למערכת פוליטית קבועה שהובילה לדחיית המדינה, להתרחבות ההתנחלויות ולשחיקת הריבונות. הביקורת משתרעת על הדמוקרטיה הפלסטינית עצמה, שלדברי המחבר נכנסה ל'חדר המתנה' עם השעיית הבחירות, תוך ציון הבחירות המבוטלות של 2021. המאמר קורא לבנייה מחדש של המערכת הפוליטית הפלסטינית, לא למיחזורה.
ניתוח פוליטי לרגל 33 שנים לחתימת הסכמי אוסלו מבקר את הפיכת 'תקופת הביניים' הזמנית למערכת פוליטית קבועה. המאמר מתאר כיצד אוסלו לא סיים את הכיבוש אלא חילק מחדש את השליטה על ידי חלוקת הגדה המערבית לאזורים A, B ו-C, כאשר אזור C (60% מהגדה) נותר בשליטה ישראלית מלאה. הוא מציין שמספר המתנחלים הוכפל מ-250,000 ב-1993 לכ-700,000 בסוף 2023. הביקורת משתרעת על המערכת הפוליטית הפלסטינית, כאשר המחבר טוען שהרשות הוקמה כדי לבצע תפקידי ממשל ללא ריבונות, במשוואה שהוא מכנה 'לגיטימציית שליחות'. המאמר עוסק במשבר הדמוקרטיה באמצעות השעיית הבחירות, תוך ציון ביטול הבחירות ב-2021 למרות שהתהליך הבחירות החל, והישארות המועצה המחוקקת ללא חידוש מאז 2006. הוא מסיים בקריאה לבנייה מחדש של המערכת הפוליטית, לא למיחזורה, תוך ראיית הבחירות בנובמבר 2026 כמבחן מכריע.