יום השנה ל-7 באוקטובר מעורר קיטוב פוליטי והנצחתי בישראל
שלוש שנים אחרי הטבח, טקסי זיכרון נפרדים חושפים משבר מנהיגות וזיכרון ציבורי מקוטב.
יום השנה ל-7 באוקטובר מעורר קיטוב פוליטי וזיכרוני בישראל — שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, המרחב הציבורי הישראלי מסומן בשבר עמוק סביב איך לזכור את המתים ומי הסמכות לעצב את הזיכרון הזה. שרי מקובר-בליקוב, כותבת במעריב, מבקרת בחריפות את קיום שני טקסי זיכרון ממלכתיים נפרדים – צבאי ואזרחי – לנופלי 7 באוקטובר שמתקיימים היום, ומכנה אותם ביטוי לקיטוב חברתי עמוק. היא טוענת ש"הנהגה שאינה מסוגלת לקחת אחריות על הכישלון מאבדת את הזכות הלגיטימית לעצב את נרטיב האבל על קורבנותיה", אתגר ישיר לתפקיד הממשלה בהנצחה הלאומית.[^1] המאבק על מעגל הזיכרון באתר נובה, שלדבריה ניסה לכפות מבנה דתי נוקשה על מרחב חופשי, מדגים את הקיטוב. הוויכוח הציבורי הזה על הטקסים אינו סמלי בלבד; הוא משקף מאבק פוליטי רחב יותר על אחריותיות ומשמעות האסון עצמו. שאלת האחריות מחלחלת גם לניתוחים של אירועי ביטחון אחרונים. בן כספית, בטור נפרד במעריב, מתאר את כמעט-ההתרסקות של מטוס נוסעים של פלייבדובאי מעל תל אביב – שנמנעה על ידי טייס הודי ואזרחים ישראלים – כ"פיאסקו המחריד ביותר". הוא טוען שהאסון היה צריך להימנע על ידי המוסד, השב״ט ומשרד התחבורה, אבל כולם עסוקים בהתחמקות מאחריות.[^2] נחום ברנע, כותב ב-ynet, טוען באופן דומה שהחקירות של ניסיון התקיפה על טיסת פלייבדובאי לא יהיו אמיתיות, לא באיחוד האמירויות ולא בישראל.[^3] הביקורות האלה מתכנסות לנושא: שלוש שנים אחרי הטבח, מנגנוני ההגנה והחקירה של המדינה נתפסים ככושלים, ואזרחים נשארים להציל את עצמם. התחושה מהדהדת אצל סבר פלוצקר, ששואל מה צופן העתיד לעוטף עזה ולרצועת עזה, ומציין ש-60% משטח הרצועה נמצא בשליטה ישראלית וש-70% מהישראלים חוששים ממתקפת המונים נוספת.[^4] בינתיים, שחקנים פוליטיים מנצלים את יום השנה לרווח אלקטורלי. נקודות חמות גלובליות: מההצבעה המוקדמת בברזיל ועד להודאה הפנימית באיראן — פלאביו בולסונארו מוביל במירוץ לנשיאות ברזיל עם 50.74% מהקולות הכשרים לאחר ספירה של כ-32% מהפתקים, לעומת 41.14% של לולה.[^1] זוהי תמונת מצב מוקדמת שעשויה להשתנות משמעותית ככל שייספרו קולות נוספים, אך היא מאותתת על שינוי פוטנציאלי דרמטי בנוף הפוליטי של ברזיל. באיראן, מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, אמר בשיחות סגורות כי "אנחנו באחת התקופות המורכבות ביותר שחווינו".[^2] ההערה סותרת הצהרות רשמיות של בכירים איראנים אחרים הטוענים שאיראן חזקה מול הסנקציות, וחושפת דאגה פנימית מתחת לחוסן הציבורי. סוריה גינתה ביום ראשון את ההפרות המתמשכות של ישראל את שלמותה הטריטוריאלית, תוך שהיא