האותות הגרעיניים של איראן ומהלכי השחמט האזוריים
טהראן שוקלת חזרה לשיחות הגרעין תוך איום על טראמפ והעמקת הקשרים עם רוסיה.
האותות הגרעיניים של איראן ומהלכי השחמט האזוריים — איראן תלתה השבוע שלט ענק בכיכר אנקלאב, הנושא הבטחה באנגלית: 'אנחנו נהרוג את טראמפ.'[^1] השלט, שתוזמן לבחירות לקונגרס ולשבוע המציין את משבר בני הערובה של 1979, הוא מסר ישיר לאמריקאים. אך מאחורי ההתרברבות, טהראן עשויה לנוע לעבר סוג אחר של מעורבות. איראן בוחנת הצעות בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין שלה ועשויה לחזור לשולחן המשא ומתן, לפי דיווחים.[^2] כתבת וואלה ממסגרת זאת כ'פריצת דרך אפשרית', בעוד הסיקור של מעריב מדגיש שההצעה נבחנת מאחורי הקלעים, מה שמרמז על דיון פנימי.[^3] ארה"ב וישראל ממשיכות לבחון אפשרויות צבאיות, מה שיוצר דילמה: משא ומתן או הסלמה.[^4] בינתיים, אמר יורש העצר רזא כורש עלי פהלווי ל'ג'רוזלם פוסט' כי פגישותיו עם מנהיגים אירופיים מראות הבנה גוברת ש'המשטר הזה חייב ללכת.'[^5] הוא יקבל את פרס החירות של קרן פרידריך נאומן לשנת 2026 בפרנקפורט בשבת, 7 בנובמבר, בשם העם האיראני. דיווח נפרד מציין שהמועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן מעורבת בדיונים הגרעיניים, ודיווח מהקרמלין מפרט את פגישתו של פוטין עם גורם איראני. השאלה היא האם הפתיחות של המשטר כנות או טקטיקת השהיה, בעודו מתמודד עם לחץ פנימי ואיומים חיצוניים. מדד ת״א-35 צנח ב-3.7%, הדולר חצה את 3.16 שקלים, ורשות המסים שוללת קיצוצים ב-2027 — המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ננעל ביום חמישי בירידות חדות: מדד ת״א-35 ירד ב-3.7% ומדד ת״א-125 ב-3.4%[^1]. השקל נחלש ל-3.17 לדולר, והשער היציג נקבע על 3.16[^2]. מאז הבחירות, מדד ת״א-90 איבד כ-10% בשבעה ימי מסחר[^2]. אנליסטים מצביעים על סנטימנט שלילי גלובלי, אך גורמים מקומיים מגבירים את הלחץ. שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים בישראל, אמר בכנס ״אמת הנדל״ן״ באילת: ״אני לא רואה קיצוצי מס ב-2027״[^3]. הוא אמר שהממשלה צריכה למצוא מקורות הכנסה נוספים בהיקף של כ-40 מיליארד שקלים בשנה הבאה, אם כי המלחמה בשוק השחור עשויה להכניס 7-8 מיליארד שקלים בשנה[^3]. בינתיים, מועצת רשות המים החליטה להעלות את תעריפי המים בכ-2.3% בינואר הקרוב, מה שיוסיף 40-55 שקלים בשנה להוצאות משק הבית — בניגוד לעמדת משרדי האוצר והגנת הסביבה, שביקשו העלאה כפולה[^4]. משקיעים זרים רכשו: מהבחירות ועד 4 בנובמבר, הם רכשו מניות בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל, כולל 630 מיליון שקל במניות פיננסיות[^5]. אך משקיעים מוסדיים מקומיים מכרו מניות בשווי של כ-470 מיליון שקל והפחיתו את החשיפה לפיננסיות[^5]. הפער מרמז שהון בינלאומי רואה הזדמנות בנכסים ישראליים, בעוד שקרנות מקומיות מתגו