ציונות קיצונית ושתיקה בינלאומית
ניתוח של הצהרות שר המלחמה הישראלי ישראל כץ, שבהן איים להרוס את העיר עזה ולעקור מיליון בני אדם. הכותב רואה באיום ביטוי לפחד מיכולת החמאס ללכוד חיילים, הודאה בכישלון של שלוש שנות תוקפנות, וזלזול בקהילה הבינלאומית.
ניתוח של הצהרות שר המלחמה הישראלי ישראל כץ, שבהן איים להרוס את העיר עזה ולעקור מיליון בני אדם, בדומה למה שקרה ברפיח ובבית חאנון. הכותב רואה באיום מספר משמעויות: ראשית, הוא מבטא פחד ישראלי מיכולת תנועת החמאס ללכוד חיילים, הודאה מרומזת בכישלון של שלוש שנות מלחמת השמדה להשמיד את יכולות התנועה, כפי שהעיר שר המלחמה לשעבר אביגדור ליברמן. שנית, האיום משקף זלזול בקהילה הבינלאומית, שכן ההצהרות נאמרו במהלך ישיבות העצרת הכללית של האו"ם. שלישית, הכותב מתאר את האיום כהצהרת בחירות בתוך החברה הישראלית, אך היא חוזרת אל בעליה בהודאתו המפורשת בכישלון ובחוסר אונים. הכותב מסכם שהאיום חלף על תושבי עזה ללא בהלה או פחד, שכן רכשו מודעות פוליטית והבנה של המנטליות הציונית.