"כן לקשרים, לא לנורמליזציה": תעלומת יחסי ישראל-עומאן
ניתוח יחסי ישראל-עומאן לאור מעורבות טייס עומאני בניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי. עומאן מקיימת קשרים עם ישראל אך מסרבת לנורמליזציה מלאה, תוך שמירה על תמיכה בפתרון שתי המדינות ומעמד כמתווכת אזורית. המאמר סוקר את המדיניות העומאנית, ביקורי העבר, הימנעותה מהסכמי אברהם, והשפעת מלחמת עזה על עמדתה.
ניתוח מקיף של יחסי ישראל-עומאן, שעלה לכותרות בעקבות מעורבות טייס ממוצא עומאני בניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי. עומאן מתוארת כמדינה שאינה עוינת לישראל במובן של ניתוק מוחלט, אך אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאה ומסרבת לנורמליזציה. מדיניותה משלבת תמיכה עקבית בזכות הפלסטינים למדינה, שמירה על ערוצי תקשורת עם ישראל, וניסיון למצב עצמה כמתווכת ניטרלית. המחקר האקדמי מגדיר זאת כאסטרטגיה של "מדינה מתווכת". המאמר סוקר את עמדתה הרשמית של עומאן, הכוללת תמיכה בפתרון שתי המדינות ובמדינה פלסטינית בגבולות 1967, והתנגדות להתנחלויות. הוא מתאר את המגעים ההיסטוריים, כולל ביקורי רבין ופרס בשנות ה-90, ביקור נתניהו ב-2018, וסגירת משרד הסחר הישראלי עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. עומאן בירכה על הסכמי אברהם אך הדגישה כי עליהם להוביל לסיום הכיבוש. הצבעת מועצת השורא ב-2023 להרחבת החוק האוסר קשרים עם ישראל משקפת את הרגישות הציבורית. המלחמה בעזה העמיקה את העמדה הפרו-פלסטינית. מבחינת ישראל, עומאן אינה יעד לנורמליזציה מהירה אלא ערוץ לדיאלוג אזורי, המותנה בהתקדמות בתהליך המדיני.