עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות
הכתבה מנתחת את הפער בין הגזירות שהוטלו על העצמאים בכנסת היוצאת, ובהן חוק הרווחים הכלואים והעלאת דמי ביטוח לאומי, לבין היעדר קידום זכויות סוציאליות כמו דמי אבטלה ומחלה. היא מסבירה כי למרות גודלו הדמוגרפי, ציבור העצמאים מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי.
הכתבה מנתחת את מצבם של העצמאים בישראל בקדנציה של הכנסת היוצאת, תוך התמקדות בפער בין גזירות שהוטלו עליהם לבין היעדר קידום זכויותיהם. היא מפרטת שורת צעדים שהכבידו על העצמאים, בהם חוק הרווחים הכלואים, החמרת כללי חשבוניות ישראל, העלאת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, והעלאת מס יסף. לצד זאת, הכתבה מציינת כי הצעות חוק מרכזיות שנועדו להסדיר את מעמדם הסוציאלי, כמו דמי אבטלה, דמי מחלה וגמלת אבל, נותרו תקועות. הכתבה מסבירה כי למרות שציבור העצמאים מונה למעלה מחצי מיליון איש, הוא מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי בשל פיצולו, בניגוד לקבוצות לחץ מאוגדות. היא מצטטת את גיתית שלומי, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס, הטוענת כי העצמאים מקבלים רק בשורות על החמרת החובות, ואת תגובות המועמדים נפתלי בנט ושאול מרידור לסוגיית חוק הרווחים הכלואים.