כש"המתאימים ביותר" הם ברובם המכריע גברים, צריך לשאול את עצמנו שאלה | יפעת סלע

טור דעה של יפעת סלע הבוחן את ייצוג הנשים בכנסת הבאה, בהייטק ובצמרת הניהולית בישראל. הכותבת טוענת כי כנסת עם מיעוט נשים אינה מייצגת את החברה, ומנתחת את החסמים המבניים המונעים קידום נשים, בהם "השלב השבור" בקריירה והשפעת הילודה על מסלול התעסוקה. היא קוראת לקביעת יעדים ומדידה לשינוי המציאות.

טור דעה מאת יפעת סלע, המתפרסם במעריב, בוחן את ייצוג הנשים במוקדי הכוח בישראל, תוך התמקדות בכנסת הבאה. הכותבת מציגה נתונים לפיהם אם הסקרים יתממשו, רק 31 נשים יכהנו בכנסת, ומשווה זאת לנתונים נוספים: נשים מהוות 17.6% מדרגי הניהול הבכיר בחברות הייטק פרטיות ו-10.6% ממנהלי הסטארטאפים, וישראל מדורגת במקום ה-91 במדד הפער המגדרי העולמי. סלע מבקרת את הטיעון לפיו יש לבחור את "האדם המתאים ביותר" ללא קשר למגדר, וטוענת כי כאשר פעם אחר פעם ה"מתאימים ביותר" הם ברובם גברים, יש לשאול האם באמת מודדים רק כישורים. היא מצביעה על תופעת "השלב השבור" - הקושי של נשים בקידום הראשון לתפקיד ניהולי, ומדגישה את האתגר הייחודי בישראל בשל השפעת הילודה על מסלול התעסוקה. הכותבת קוראת לזיהוי וקידום נשים בעלות פוטנציאל כבר בתחילת הקריירה, יצירת מסלולי הכשרה וחונכות, שילוב טוב יותר בין הורות לקריירה, וקביעת יעדים ומדידה. היא מציינת כי מספר מפלגות הצליחו להעמיד 50% נשים ברשימותיהן, וקובעת כי "אם רוצים - יכולים".