מה נשאר לאיראן אחרי המלחמות? | תמונת מצב
שמונה חודשים אחרי סיום מלחמת "שאגת הארי", ישראל וארה״ב רשמו הישגים מול איראן, אך תוכנית הגרעין רחוקה מפתרון. טהראן משקמת אתרים שנפגעו ומפגינה ביטחון מחודש. הפער בין ירושלים לוושינגטון מתרחב, והשאלה היא האם ישראל תפעל לבדה.
שמונה חודשים אחרי סיום מלחמת "שאגת הארי", ישראל וארצות הברית רשמו הישגים משמעותיים מול איראן, אך סוגיית תוכנית הגרעין של משטר האייתוללות עדיין רחוקה מפתרון. בזמן שהנשיא טראמפ מעדיף להימנע מעימות צבאי נוסף, בטהראן משקמים את האתרים שנפגעו ומפגינים ביטחון מחודש. הפער בין ירושלים לוושינגטון הולך ומתרחב, והשאלה הגדולה היא האם ישראל תיאלץ לפעול לבדה. ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מצביעה על הפער בין ההצהרות שאחרי המלחמה לבין האזהרות הנוכחיות. סימה שיין, בכירה לשעבר במוסד, מזהירה שהמלחמה חיזקה את המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני, וכי האיראנים עלולים להקים מתקנים עמוקים יותר. לצד השיקום הצבאי, ההנהגה האיראנית תחת המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי משמיעה מסרים ניציים יותר. התקווה הישראלית להפלת המשטר לא התממשה, והאזרחים האיראנים לא יצאו להפגנות במהלך המלחמות. יקי דיין, מומחה ליחסי ישראל-ארצות הברית, מסביר את הפער בין מטרות ישראל (החלפת משטר) לבין מטרות ארה"ב (סגירת סוגיית הגרעין). שיין מזהירה מפני פעולה צבאית ישראלית עצמאית ללא גב אמריקני, ומגדירה זאת כ"התאבדות".