מה ישראל יכולה ללמוד מרוסיה על חשיבה קדימה במלחמה - דעה
מאמר דעה טוען שישראל צריכה לאמץ את הגישה השיטתית של רוסיה לתאוריה צבאית וראיית הנולד, לא את הטקטיקה שלה. המחבר אורי בירן משווה בין החשיבה הצבאית הממוסדת של רוסיה לבין התרבות הישראלית המותאמת אך דלת התאוריה, תוך ציטוט מאמרו של גרסימוב מ-2013 וספרו של אדמסקי מ-2010. ממליץ על פורום חיזוי קבוע, תפיסת ביטחון בבעלות הקבינט, ולימוד שיטתי של תאוריות היריבים.
במאמר דעה זה, אורי בירן טוען שישראל צריכה ללמוד מהגישה השיטתית של רוסיה לתאוריה צבאית וראיית הנולד, במקום להתמקד רק בלקחים טקטיים מהמלחמה באוקראינה. בירן משווה בין החשיבה הצבאית הממוסדת של רוסיה—המגולמת באקדמיה של המטה הכללי, האקדמיה למדעים צבאיים, והכתב העת 'מחשבה צבאית'—לבין התרבות הישראלית המותאמת אך דלת התאוריה. הוא מצטט את מאמרו של ולרי גרסימוב מ-2013 'ערך המדע הוא בראיית הנולד' ואת ספרו של דמיטרי אדמסקי מ-2010 על חדשנות צבאית סובייטית כדוגמאות להרגל הרוסי להמשגת מלחמה עתידית לפני בניית הטכנולוגיה. בירן מציין שלאחר קריסת התאוריה הראשונית של רוסיה ב-2022, מוסקבה כתבה מחדש את התפיסה האסטרטגית שלה כדי להגדיר את אירופה כיריב העיקרי ולפתח הרתעה אסטרטגית לא-גרעינית. הוא משווה זאת לתפיסת הביטחון הלא כתובה של ישראל, תוך ציטוט תצפיתו של תמיר הימן שהיא 'מתגלה דרך הפרקטיקה' ומסמך הביטחון הלאומי האחרון של משרד ראש הממשלה. בירן ממליץ שישראל תקים פורום חיזוי קבוע, תפיסת ביטחון בבעלות הקבינט המעודכנת בחוק, ולימוד שיטתי של האופן שבו יריבים מתארים תאוריות. המסגור מסתמך על השוואה סלקטיבית שמשמיטה את כישלונות השדה של רוסיה ואת האופי המסווג של הדוקטרינה הישראלית.