מהי "ודאות קרובה" לאלימות?
המאמר מבקר את מבחן ה"ודאות הקרובה" המשפטי כחסר תוכן מעשי, בטענה שבתי המשפט אינם מסוגלים להעריך הסתברויות של קשר סיבתי בין התבטאות לאלימות. הכותב מצטט דוגמאות של סרטון הציונות הדתית ואמירתו של יאיר גולן, וטוען שהמבחן מאפשר תוצאות שרירותיות. הוא מסיק שהוויכוח עקר, וכי די בכך שהתבטאויות פוגעניות כדי להצדיק הכחדתן.
המאמר, מאת רון שפירא, תוקף את המבחן המשפטי של "ודאות קרובה" ככלי להגבלת חופש הביטוי. הכותב טוען שהמבחן, שמקורו בפסיקה אמריקאית מהמאה הקודמת, נטול כל פשר מעשי משום שבתי המשפט אינם מסוגלים להעריך את ההסתברות לקשר סיבתי בין התבטאות מסוימת לבין התנהגות אלימה של החשופים אליה. כדוגמה, הוא מציין סרטון של מפלגת הציונות הדתית שבו מוצגים שופטים ויועצת כמפונים בכוח על ידי שוטרים, ואת אמירתו של יאיר גולן על הריגת תינוקות. הכותב טוען שבתי המשפט מוגבלים בהיסק התרשמותי מניסיון חיים, וכי השגיאה היחסית בהערכת הסתברות לאירוע נדיר מגיעה לכ-5,000 אחוזים. הוא מסיק שהוויכוח על המבחן הוא עקר, וכי די בכך שמדובר בהתבטאויות פוגעניות כדי להצדיק הכחדתן, תוך ציטוט "ולא יהיה כקורח ועדתו".