מה השתנה באל-אקצא בעונת התוקפנות האחרונה? - חלק ראשון
ניתוח הבוחן את השינויים שחלו במסגד אל-אקצא במהלך עונת החגים העברית האחרונה, תוך התמקדות בכפיית טקסים תנ"כיים על ידי הכיבוש במטרה לבסס זהות יהודית מקבילה. החלק הראשון סוקר תשע צורות של טקסים שנכפו על ידי הפולשים, בתמיכת משטרת הכיבוש, כגון תקיעת שופר, תפילות, הכנסת קורבן צמחי ובגדי תפילה, כחלק ממדיניות הדרגתית של ייהוד.
ניתוח הבוחן את השינויים שחלו במסגד אל-אקצא במהלך עונת החגים העברית הארוכה שנמשכה שלושה שבועות, והגיעה לשיאה בימי ההסתערות של חג הסוכות. החלק הראשון של הניתוח מתמקד בכפיית טקסים תנ"כיים על ידי הכיבוש במטרה לבסס זהות יהודית מקבילה לזהות האסלאמית באל-אקצא. הניתוח סוקר תשע צורות של טקסים שנכפו על ידי הפולשים בתמיכת משטרת הכיבוש, הכוללות: תקיעת שופר (30 פעמים ביום אחד), תפילות סליחות, הכנסת קורבן צמחי (ארבעת המינים), טקסי הלל, השתטחות המונית, ברכת כהנים, המשך טקסים יומיים, הכנסת סידורי תפילה, והכנסת בגדי תפילה תנ"כיים מלאים. הניתוח מציין שמאז אוגוסט 2026 החלה משטרת הכיבוש לחלק סידורי תפילה באופן ניסיוני, והעלימה עין מהכנסת טליתות בצבעים מרובים. הניתוח מסיק שהכיבוש מיישם מדיניות של הפיכת אל-אקצא למקום קדוש משותף בכוח, וכי האובססיה של משטרת הכיבוש היא להעמיק את הזהות היהודית באופן הדרגתי תוך הימנעות מתגובות, תוך ניצול מה שהיא מכנה "החלון הפתוח" לייהוד שהמלחמה על עזה סיפקה. הניתוח מזהיר שהמשך נתיב זה עלול להוביל לחלוקה מרחבית של אל-אקצא.