צריך לקיים דיון על נז"א
אבי שילון טוען כי הסרט התיעודי על עזה, שזכה בפסטיבל ונציה, מחייב דיון ציבורי בישראל על מחירי המלחמה בעזה, גם אם המעשה עצמו דוחה. הוא מבחין בין תמיכה בחמאס לבין שאלה מוסרית לגיטימית על הפעולה הישראלית, וקורא שלא להסתפק בתשובות מוכנות מראש.
אבי שילון טוען במאמרו כי הסרט התיעודי על עזה, שזכה בפסטיבל ונציה, מחייב דיון ציבורי בישראל על מחירי המלחמה בעזה, גם אם המעשה עצמו דוחה מבחינה מוסרית, רגשית ולאומית. הוא מבחין בין תמיכה בחמאס לבין שאלה מוסרית לגיטימית על הפעולה הישראלית, ומשווה את הדיון הנדרש לדיון הציבורי שהתפתח לאחר מלחמת העצמאות על העוולות שנעשו בה. שילון קורא שלא להסתפק בתשובות מוכנות מראש, וטוען כי שתי האפשרויות – שהמלחמה הצדיקה אכזריות, או שהיה צריך לפעול במתינות רבה יותר – פתוחות לדיון. הוא מבקר את היוצרים על שליחת הסרט לפסטיבל בינלאומי בעת אנטישמיות גואה, ועל התעלמותם משאלת השאלות: האם ניתן היה להילחם בחמאס בלי לגרום לנזק אגבי, במיוחד לאור העובדה שחמאס עצמו ביקש להסתייע בנזק האגבי. שילון גם מבקר את קריאתם לביטול היתרון האיכותי של ישראל מול הפלסטינים כצבועה, בטענה שבמעגל הרחב מול העולם המוסלמי ישראל היא מיעוט שחייב לשמר את יתרונו. הוא מסכם כי הגישה הנכונה היא להתעלם מהסרט שאינו מגלם את המציאות על רבדיה, אך כן לשאול מה עשינו ועד כמה אנו שלמים עם כל מה שעשינו.