מחדל המים: עד כמה מסוכן המשבר - והאם הכנרת לבדה מספיקה בשעת חירום?

תקלה טכנית בשרשרת הטיפול במתקני ההתפלה חשפה את תלותה של ישראל במי הים, המהווים כ-80% ממי השתייה. החקלאים בדרום ובצפון נותרו ללא מים סדירים, והיבולים שגוועו צפויים לייקר את המחירים לצרכן. במקביל, מפלס הכנרת יורד והביקורת על הסכם המים עם ירדן עולה מחדש.

תקלה טכנית בשרשרת הטיפול במתקני ההתפלה חשפה את תלותה הכמעט מוחלטת של ישראל במי הים התיכון, המספקים כ-80% ממי השתייה. המשבר, שהחל לפני כשבועיים, תפס את המדינה לא מוכנה וגרם לסגירת ברזים ולהפחתת לחץ מים בצנרת. החקלאים בדרום ובצפון נפגעו ראשונים וכבדים: מטעים שלמים נותרו ללא מים סדירים, והיבולים שגוועו בשטח גרמו להפסדים כבדים הצפויים לייקר את המחירים לצרכן. במקביל, מפלס הכנרת יורד באופן מדאיג וזרימת המים אליה הצטמצמה. על רקע זה עולה מחדש הביקורת על הסכם השלום מ-1994, המחייב את ישראל להעביר כ-100 מיליון קוב מים בשנה לירדן. הכתבה שואלת האם הכנרת לבדה תוכל להציל את ישראל בשעת חירום, או שנדרש טיפול שורש בתפיסה הביטחונית-מימית של המדינה.