תיירים נעלמו בישראל, אבל יש פרדוקס מעניין – סטטיסטיקה
למרות צמצום של כמעט 80% בתיירות הנכנסת, היקף ההוצאות בכרטיסי בנק זרים כמעט חזר לרמות שלפני המלחמה. ההוצאות על מלונות ומסעדות צנחו בעשרות אחוזים, אך סך העסקאות בכרטיסים ירד ב-7.8% בלבד. הפרדוקס מוסבר בגידול ברכישות מקוונות, בהוצאות של עולים חדשים ודיפלומטים, וכן באינפלציה.
בכלכלה הישראלית נצפה פרדוקס: התיירות הנכנסת הרשמית הצטמצמה בכמעט 80%, אך היקף ההוצאות בכרטיסי בנק זרים כמעט חזר לרמות שלפני המלחמה. לפי נתוני חברת שב״א, במחצית הראשונה של 2026 שילמו זרים בכרטיסים עבור סחורות ושירותים בסך 9.7 מיליארד שקל — רק 7.8% פחות מהתקופה המקבילה ב-2023 (10.5 מיליארד). במקביל, משרד התיירות מדווח כי בחצי שנה נכנסו לארץ כ-430 אלף אורחים — 78% פחות מרמת 2023 שלפני המלחמה, אז הגיע הזרם לכמעט שני מיליון איש. ענפי תיירות קלאסיים ספגו הפסדים כבדים: ההוצאות על לינה במלונות צנחו ב-43.9%, במסעדות ובבתי קפה ב-36.5%, ובחנויות הפטורות ממכס ביותר מ-52%. בחמישה תחומי מפתח של תיירות קלאסית ירד סך ההוצאות מ-4.3 מיליארד ל-2.62 מיליארד שקל — ירידה של יותר מ-40%. אנליסטים מסבירים את הפער במספר גורמים: גדל היקף הרכישות המקוונות בכרטיסים זרים, כולל רכישות ציוד על ידי ארגונים יהודיים; נרשמה עלייה בהוצאות יומיומיות בחנויות מכולת ובמאפיות (+52.4%) בשל הוצאות של עולים חדשים, דיפלומטים, אנשי משלחות הומניטריות ועיתונאים. גורם נוסף הוא האינפלציה, שהתקרבה ל-10%.