שלוש שנים של מלחמה: כיצד נפגעו הנפש והבריאות של הישראלים
דו"ח של קופת החולים "כללית" מראה עלייה חדה בהפרעות נפשיות בקרב ישראלים במשך שלוש שנות מלחמה. מספר הפניות הדחופות של ילדים ובני נוער עלה ב-121.3%, אבחון הפרעות חרדה עלה ב-45.5%, ומקרי PTSD הוכפלו. תושבים מפונים מהדרום והצפון נפגעו במיוחד.
דו"ח מקיף של קופת החולים "כללית", המכסה נתונים של כ-5 מיליון מבוטחים, מדגים הידרדרות משמעותית בבריאות הנפשית והפיזית של ישראלים במשך שלוש שנות מלחמה. המכה הקשה ביותר נחתה על ילדים ובני נוער: מספר הפניות הדחופות לפסיכיאטריה בקרב קטינים עלה ב-121.3% לעומת התקופה שלפני המלחמה. בשנה הראשונה לסכסוך, אבחון הפרעות חרדה בכל הארץ עלה ב-45.5%, ומקרי PTSD הוכפלו. לא נרשמה עלייה חדה בפניות דחופות בקרב מבוגרים. תושבים מפונים מאזורי הדרום והצפון נפגעו במיוחד. בקרב מפונים מהדרום, תסמונת פוסט-טראומטית אובחנה פי 18 יותר בשנה הראשונה למלחמה מאשר לפני המלחמה. בשנה השלישית, שיעור זה ירד אך נותר גבוה פי שישה מהרמה שלפני המלחמה. החיים בבתי מלון לאחר הפינוי השפיעו לרעה על המצב הפיזי: בקרב תושבי הדרום, שיעור החולים עם לחץ דם בלתי מבוקר זינק ב-53.7%, ובקרב מפונים מהצפון, מקרי כולסטרול גבוה עלו בכ-60%. בקרב משפחות מפונות מהדרום, השימוש בתרופות להרטבת לילה בילדים עלה ב-47.8%, ובכל הארץ, הביקוש לתרופות להפרעת קשב וריכוז עלה ב-25%. רופאים מציינים מגמה חיובית: הודות לעלייה של 50% בייעוץ מרחוק באזורי הפינוי, חולים נשארו בקשר עם רופאים. התחלואה הכללית בהתקפי לב ושבץ לא עלתה במשך שלוש שנים, ומספר הפניות לחדרי מיון ירד. מומחים מזהירים כי ההשפעות של לחץ כרוני יימשכו זמן רב וצופים צורך במעקב רב-שנתי אחר ילדים ומפונים.