לא עושים שלום, בטוח

עמיחי אתאלי מנתח בטור דעה את התגובות לשירת 'שיר לשלום' באינדינגב, ומנסה לגבש עמדה מורכבת: השלום הוא ערך יהודי עליון, אך אין עם מי לעשות שלום לאור לקחי אוסלו ו-4,500 ההרוגים. הוא מבקר גם את תמימות השמאל וגם את בוז הימין, וקורא לזכור את המציאות תוך כדי חלום על שלום.

עמיחי אתאלי מנתח בטור דעה את התגובות הפוליטיות לשירת 'שיר לשלום' בפסטיבל אינדינגב, ימים ספורים לפני הבחירות הראשונות מאז 7 באוקטובר. הוא מתאר את ההתרגשות בשמאל לעומת הבוז והלעג בימין, ומנסה לגבש עמדה מורכבת שאינה נופלת לאף צד. אתאלי טוען שהמלחמה הנוכחית היא תולדה של תמימות שנות ה-90, אך גם מבקר את הימין על הפיכת מלחמת הנצח לאידיאל. הוא מציין ש'שיר לשלום' נאמר 41 פעמים בתפילת שחרית, ומזכיר שהשלום הוא ערך יהודי עליון. עם זאת, הוא מדגיש שאין עם מי לעשות שלום, לאור 4,500 הרוגים יהודים מאז אוסלו והמשך הקריאות לג'יהאד בצד השני. הוא קורא לזכור את המציאות הביטחונית תוך כדי חלום על שלום, ומציין שגם ממשלת הימין ממשיכה להזרים סיוע לעזה, מה שמוכיח שלכוח יש מגבלות.

לא עושים שלום, בטוח