חדרו לישראל ב-7 באוקטובר עם קוראן בכיס: המרכיב הדתי למתקפת חמאס

מחקר של מכון עמית חושף את המרכיב הדתי המרכזי בתכנון מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המחקר מתאר כיצד תפיסות ג'יהאד, מות קדושים ומאבק למען מסגד אלאקצא הנחו את הנהגת חמאס, בראשות יחיא אלסנואר ומחמד אלצ'יף, בקבלת ההחלטה על הפשיטה, תוך שימוש נרחב בפסוקי קוראן ובמסורות חדית' למסגור המערכה כמלחמת דת.

מחקר של מכון עמית למחקר טרור ומודיעין חושף את המרכיב הדתי המרכזי בתכנון ובביצוע מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המחקר, שפורסם במעריב, מתאר כיצד תפיסות הג'יהאד, מות הקדושים (אסתשהאד) והמאבק למען מסגד אלאקצא עוברות כחוט השני לאורך כל היסטוריית חמאס מאז הקמתה ב-1987. אמנת חמאס מדגישה כי האסלאם מנחה את כל פעולות התנועה, וכי "הג'האד הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה". על פי המחקר, ההחלטה של הנהגת חמאס ברצועת עזה, בהובלת ראש הלשכה המדינית יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, לצאת למתקפה התבססה על שיקולים צבאיים ומדיניים "רציונליים", אך לצד זאת, לממד הדתי הייתה השפעה מכרעת. המחקר מצטט מסמכי שלל שהתגלו ברצועת עזה, בהם ערכת הדרכה דתית שכללה ספר קוראן לצד ספרים וחוברות בנושאי ג'יהאד ומות קדושים, שנמצאה ברשות מחבלי נוח'בה. המחקר קובע כי מעשי הטבח ביישובים ובבסיסי הצבא בעוטף עזה יישמו את התפיסות האנטישמיות של חמאס ופסקי הלכה שלא הפרידו בין אזרחים ללובשי מדים, זאת על אף שמקורות אסלאמיים אסרו על פגיעה בנשים, ילדים וקשישים. להערכת המכון, האמונה בהבטחה אלוהית לניצחון ובמות קדושים כשווה ערך לניצחון הובילה את ההנהגה לקבל את ההחלטה, גם כשהבינו שהתגובה הישראלית צפויה להיות עוצמתית.