האיפה והאיפה של בג"ץ: ממיכאל בן ארי לעופר כסיף - הלקח שבג"ץ סירב ללמוד | ד"ר איתן לסרי

ד"ר איתן לסרי טוען כי בג"ץ לא הפנים את לקחי 7 באוקטובר וממשיך להפעיל אמות מידה לא שוויוניות בפסילת מועמדים. הוא משווה בין פסילת מיכאל בן-ארי (2019) בעילת הסתה לגזענות לבין אי-פסילת עופר כסיף, תוך ביקורת על רף הראייתי הגבוה של "מסה קריטית" בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. המאמר קורא לבחינה מחודשת של גבולות הדמוקרטיה המתגוננת בעידן שלאחר הטבח.

ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית, מנתח במאמרו את החלטת בג"ץ לאפשר לעופר כסיף להתמודד בבחירות לכנסת ה-26, תוך שהוא משווה אותה לפסילתו של מיכאל בן-ארי ב-2019. לסרי טוען כי בית המשפט לא הפיק לקחים מאירועי 7 באוקטובר 2023 וממשיך להפעיל רף ראייתי כמעט בלתי עביר של "מסה קריטית" לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, בעוד שבעבר פסל מועמד ימין בנחישות. הוא מצביע על סתירה לכאורה בהתנהלות הנשיא יצחק עמית, שהיה חלק מרוב שלא פסל את כסיף אך במקביל הוביל לפסילתו של סאמי אבו שחאדה באותו הליך. המאמר מבקר את היעדר פסק דין מנומק בעניין אבו שחאדה לאחר שהסיר את מועמדותו, וקורא לבג"ץ לפתח פרשנות עדכנית לדמוקרטיה מתגוננת. לסרי מדגיש כי הביקורת אינה קריאה להחליש את בית המשפט, אלא לעדכן את כליו המשפטיים למציאות הביטחונית החדשה.