תיאטרון האבסורד של האו"ם: מלחמת התודעה שישראל צריכה לאמץ
סא"ל במיל' עמית יגור טוען כי עצרת האו"ם היא תיאטרון אבסורד שבו מנהיגים תוקפים את ישראל תוך שימוש בטרמינולוגיה חריפה של "רצח עם" ו"טיהור אתני". לדבריו, ישראל ממשיכה לנהל מלחמת תודעה מיושנת של התגוננות במקום קמפיין אקטיבי שיעמיד את מבקריה בשאלות נוקבות. הוא מציע ארבעה צעדים: אילוץ ארדואן למגננה, חשיפת צביעות צרפת, מינוף המסגור האמריקאי וחשיפת שחיתות באו"ם.
סא"ל במיל' עמית יגור מנתח במאמר דעה את עצרת האו"ם הנוכחית כתיאטרון אבסורד שבו מנהיגים מנצלים את הבמה כדי לתקוף את ישראל. הוא מציין כי הטרמינולוגיה החריפה בדרמטיות, והאשמות בדבר "רצח עם" ו"טיהור אתני" זרמו חופשי מעל הדוכן, במנגנון שקדם ל-7 באוקטובר. יגור טוען כי גוש מדינות "הסדר הישן" מדלג על אירועי הטבח והחטופים וחוזר לניגוח ישראל תוך שימוש בסוגיה הפלסטינית. הוא מזהה כשל ישראלי עמוק בתפיסת הזירה: מלחמת התודעה הישראלית אינה מיועדת "לשכנע", אלא להפשיט את התיאטרון מלגיטימציה ולחשוף את החבלה המתמשכת של גוש הסדר הישן לחזון האמריקאי. יגור מציע ארבעה צעדים למלחמת תודעה מקצועית ואקטיבית: אילוץ ארדואן למגננה בוושינגטון באמצעות הצפת סקרי דעת קהל בטורקיה; חשיפת הצביעות הצרפתית בנוגע לאחריותה הקולוניאלית להרס לבנון; מינוף המסגור האמריקאי של ההשוואה ל-11 בספטמבר; וחשיפת הברברת והשחיתות באו"ם דרך תחקירים על נתיבי הכסף הקטארי ומעורבות עובדי אונר"א בטרור. המאמר מסתיים בקריאה להחליף את הדיפלומטיה המתגוננת ביוזמה תודעתית אגרסיבית כמתחייב לאחר ה-7 באוקטובר ובמאה ה-21.