ההשתלטות על הדוקר: ה-DNA הישראלי שלא מכזיב
טור דעה של עוז בן נון המנתח את השתלטות הנוסעים הישראלים על טייס פליי דובאי כביטוי ל-DNA הישראלי של אחריות ונכונות להילחם. הכותב מקשר זאת לפולמוס הפוליטי סביב השאלה האם עדכנו את נתניהו לפני המלחמה, וטוען שהוויכוח ריק מתוכן ומנסה לצמצם אחריות לכדי אשמה משפטית צרה.
טור דעה מאת עוז בן נון, המתפרסם ב-ynet, מנתח את האירוע שבו נוסעים ישראלים וצוות המטוס השתלטו על טייס של חברת פליי דובאי, כסמל ל-DNA הישראלי. הכותב טוען כי חוסר ההפתעה מהשתלטות הישראלים נובע ממוכנות מולדת להילחם, לא מצימאון לדם אלא מאחריות עמוקה כלפי הסובבים. הוא מקשר זאת לפולמוס הפוליטי סביב השאלה האם עדכנו את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני המלחמה. לדבריו, הוויכוח בין השמאל הטוען ש'ברור שידע ולא נקף אצבע' לבין הימין הזועק ש'אם רק היו מעירים אותו, הכול היה נראה אחרת' הוא עקר וחסר תוחלת. הכותב טוען שהוויכוח מנסה לצמצם את מושג האחריות לכדי אשמה משפטית טהורה, תוך הסתמכות על הפילוסוף ברנרד ויליאמס. הוא משווה את המצב לבייביסיטר שהילדים שחוטים בביתו, וטוען שגם אם לא יכול היה למנוע את האסון, הוא יישא באחריות. המסר המרכזי: מה שמונח על הכף הוא שימור ה-DNA הבסיסי של אחריות, שירות ונאמנות, ולא הישרדות פיזית בלבד.