פעימת הרטוריקה בעזה העתיקה: מסע בעקבות פרוקופיוס מעזה
מאמר תרבותי הסוקר את קורותיו של פרוקופיוס מעזה, ההוגה הביזנטי שנולד בעזה במאה החמישית לספירה, גדל בסביבה יוונית, נסע לאלכסנדריה ללמוד, וחזר להקים אסכולה מחשבתית בעירו. המאמר דן בתרומותיו לרטוריקה ולפילוסופיה, בתלמידיו כמו כוריקיוס מעזה, ובתיאורו של שעון מכני ענק בשוק עזה שהיה פלא הנדסי.
מאמר תרבותי הלוקח את הקורא למסע דרך ההיסטוריה של עזה הביזנטית, תוך התמקדות בדמותו של פרוקופיוס מעזה, הוגה שנולד במחצית השנייה של המאה החמישית לספירה. פרוקופיוס גדל בסביבה יוונית קלאסית, נסע לאלכסנדריה ללמוד פילוסופיה ורטוריקה, ואז חזר לעזה כדי להקים אסכולה מחשבתית שהתפרסמה ביכולתה לגשר בין המורשת הפילוסופית העתיקה לבין הרוחניות הנוצרית. כתביו התאפיינו בסגנון של שרשראות פרשניות, שבהן אסף את פירושיהם של הוגים קודמים בהרמוניה נאה, והשאיר מכתבים אישיים המתארים את פרטי החברה והתרבות של אותה תקופה. המאמר דן גם בתלמידיו, ובראשם כוריקיוס מעזה, שקיבל לידיו את ניהול האסכולה אחריו, ויוחנן מעזה, שחיבר שירה תיאורית. המאמר מקדיש פרק לתיאור שעון מכני ענק שעמד בשוק הראשי של עזה, אותו תיאר פרוקופיוס בדיוק ספרותי. השעון התבסס על מערכת הידראולית מדויקת, ובכל שעה נפתחו דלתות קטנות כדי לחשוף פסלים נעים המגלמים את מיתוס הרקולס. המאמר מציג את עזה הביזנטית כמרכז של מדע, מחשבה והנדסה, וקובע כי המורשת האינטלקטואלית של פרוקופיוס ותלמידיו מוכיחה שהידע הוא המורשת המתמשכת ביותר.