הבעיה בהסברה הישראלית היא מה שהיא מסרבת לומר - דעה
דיוויד מ. ויינברג טוען שההסברה הישראלית נכשלת משום שהיא נמנעת משלושה נושאים חיוניים: טענה לזכויות ילידיות יהודיות, אימוץ עוצמה צבאית, ודחיית פתרון שתי המדינות. הוא מבקר את ההצעות של עינת וילף ופנינה שרביט ברוך על שהן אינן נועזות מספיק.
דיוויד מ. ויינברג טוען שהדיפלומטיה הציבורית הישראלית (הסברה) נכשלת משום שהיא מסרבת לאמץ שלושה נושאים חיוניים. הוא מבקר את ההצעות של חברת הכנסת לשעבר ד"ר עינת וילף וד"ר פנינה שרביט ברוך על שהן אינן נועזות מספיק. הנושא הראשון הוא להפוך את המסרים הישראליים ליהודיים יותר באופן מפורש, תוך טענה לזכויות ילידיות יהודיות בירושלים, יהודה ושומרון. השני הוא אימוץ עוצמתה הצבאית של ישראל ושימוש בכוח מכריע כדי לאפס מחדש את הארכיטקטורה האסטרטגית האזורית. השלישי הוא החזרת הריאליזם על ידי הסבר מדוע פתרון שתי המדינות מושהה ומדוע אי אפשר לסמוך על הפלסטינים שתהיה להם מדינה. המאמר ממסגר את אלה כהכרחיים לאסטרטגיית הסברה מוצלחת.