הכפר הפלסטיני שהתפכח: "שנים לקחנו חלק בהתנגדות המזוינת לישראל"

סיור בדרום הר חברון חושף תמונה מורכבת של חיכוכים, אלימות והתפכחות. לצד חוות "דרומא" שבה מתגאים בחיכוכים האלימים, ובכפר אום אל-חיר שבו נורה למוות עודה אלהד'אלין בידי מתנחל, נמצא כפר א-טוואני שבו בחרו בדרך של התנגדות לא אלימה. ראש המועצה האזורית לשעבר, רון שכנר, מזהיר מפני ההפקרות בשטח.

סיור בדרום הר חברון, במסגרת סדרת הכתבות "בדרך האבות", חושף תמונה מורכבת של חיכוכים, אלימות והתפכחות. בחוות "דרומא" הסמוכה לאביגיל, המארחת אביה אומרת בפשטות: "אנחנו עושים כיבוש. אנחנו לא מתבלבלים ולא מתנצלים". היא מברכת על החיכוכים האלימים עם פלסטינים, בטענה שהם הופכים את החווה ל"מקום רגוע יותר". בכפר אום אל-חיר, סאלם, אחיו של עודה אלהד'אלין שנורה למוות ביולי 2025 בידי ינון לוי, מתנחל שעליו הוטלו סנקציות בינלאומיות, מתאר תחושת חנק. השירותים של משפחתו הפכו לשטח צבאי שאסור לו להיכנס אליו. לעומת זאת, בכפר א-טוואני, עאדל מדבר על התפכחות מהמאבק המזוין ובחירה בהתנגדות לא אלימה, תוך תיעוד והפצה. רון שכנר, ממייסדי היישוב היהודי באזור וראש המועצה הראשון שלו, מותח ביקורת חריפה על המחנה שלו: "ההפקרות לא נעצרת בדם פלסטיני. כשאתה מתנהל כאדון – הכל הופך להיות מותר".