הממשלה הבאה תשלם את החשבון שהשאיר לה נתניהו
ניתוח כלכלי של המורשת שממשלת נתניהו מותירה לממשלה הבאה: עודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקל ב-2022 הפך לגירעון של 3.2% מהתוצר בספטמבר 2026. יחס החוב לתוצר עלה מכ-60.5% לכ-68.5%. תשלומי הריבית שיורשו יהיו גבוהים בכ-50%. הכתבה מזהירה מפני מלכודת פוליטית-תקציבית: הממשלה הבאה תיאלץ לשלם על העבר, לממן ביטחון ולתקן שירותים שנשחקו, תוך התמודדות עם ציבור שכבר ספג העלאות מיסים.
הכתבה מנתחת את המורשת הכלכלית שממשלת בנימין נתניהו מותירה לממשלה הבאה. היא פותחת בתיאור המצב התקציבי: בשנת 2022, עם כניסת הממשלה הנוכחית, ישראל סיימה שנה עם עודף תקציבי של כעשרה מיליארד שקל. יחס החוב לתוצר היה בירידה, והמדינה נהנתה ממרווח נשימה. המלחמה שינתה את התמונה: הגירעון זינק, יחס החוב לתוצר עלה מכ-60.5% בתחילת 2023 לכ-68.5% בסוף 2025, ותשלומי הריבית שהממשלה היוצאת תוריש יהיו גבוהים בכ-50% מאלה שירשה היא עצמה. הכתבה מציינת כי בספטמבר 2026 ירד הגירעון ל-3.2% מהתוצר, אך בנק ישראל הסביר שחלק מהשיפור נובע מתקציב המשכי והוצאות נמוכות. היא מזהירה כי הממשלה הבאה תתמודד עם חוב גבוה יותר, מרווח נשימה מצומצם יותר, וציבור שכבר ספג העלאות מיסים ב-2025 (מע"מ, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הגדלת דמי ביטוח לאומי). הכתבה מדגישה את הקושי הפוליטי: הממשלה היוצאת הכניסה מאות מיליוני שקלים של הקצאות קואליציוניות לבסיס התקציב, מה שהופך כל ניסיון לבטלן למהלך שיוצג כ'קיצוץ'. היא מציינת שההוצאה האזרחית המתוכננת לתושב ב-2026 נמוכה בכ-3% מזו של 2025, ושהפער בין גודל התקציב לשירותים שהאזרח מקבל הולך ומתרחב. המסקנה: הממשלה הנכנסת תיאלץ לשלם על העבר, לממן את צורכי הביטחון בהווה ולתקן שירותים ציבוריים שנשחקו, תוך קבלת החלטות לא פופולריות.