"האובדן בכל מקום": הפצע הפתוח של ניר עוז, הבנייה מחדש - והשאלה המורכבת

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קיבוץ ניר עוז משתנה דרמטית: 120 תושבים כבר ישנים במקום מדי לילה, 220 יחידות דיור חדשות נבנות, והכלבו, חדר האוכל והפאב חזרו לפעול. לצד תנופת הבנייה ניצבת שאלת ההנצחה והחזרה של התושבים, כשהאובדן נוכח בכל פינה לצד החיים החדשים.

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קיבוץ ניר עוז, שהפך לסמל המחדל והטבח, עובר שינוי דרמטי. 120 תושבים כבר ישנים בקיבוץ מדי לילה, כשליש ממספר האנשים שהיו בו בבוקר המתקפה. לצד בנייה מסיבית של 220 יחידות דיור חדשות בשישה מתחמים, חזרו לפעול הכלבו, חדר האוכל והפאב. תלמה אצילי, שחזרה לפני ארבעה חודשים ובנה נהרג בקרב, מתארת אווירה מורכבת של צמיחה לצד אובדן נוכח בכל מקום. רון בהט, האחראי על השיקום הפיזי, מעריך שכ-60% מהתושבים המקוריים יחזרו בסופו של דבר, ואת החלל ימלאו משפחות חדשות. בבתים החדשים הוסיפו מיגון חריג הכולל דלת חסינת ירי וחדר רחצה ממוגן, במימון עצמי של הקהילה. כ-20 משפחות וצעירים כבר נרשמו לקליטה. לצד זאת, כ-45 משפחות החליטו שלא לחזור ועברו לקיבוץ בית ניר. משפחת מאור, שורדי טבח, מנהלת מאבק לפיצוי כלכלי לאחר שהחליטה להתנתק מהקהילה. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא כיצד מנציחים את הזיכרון במקום שבו האסון פגש את כולם.