הקיבוץ, הסידור ויום הדין: כשהשכול הישראלי חיבר בין חילונים לדתיים

כתבה נרחבת על תהליך ההתקרבות של החברה החילונית והקיבוצית ליום הכיפורים, שהפך מחג חילוני של חשבון נפש ליום אבל וזיכרון לאומי בעקבות מלחמת 1973. הכתבה מתמקדת בקיבוץ בית השיטה, שאיבד 11 מבניו במלחמה, ומתארת כיצד טראומת המלחמה שינתה את אופי החג, הובילה לפיוט 'ונתנה תוקף' בלחן חדש, והביאה רבים לצום ולהגיע לבתי הכנסת.

כתבה נרחבת של וואלה! בוחנת את השינוי העמוק שעבר יום הכיפורים בחברה הישראלית החילונית, ובמיוחד בתנועה הקיבוצית, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973. הכתבה מתמקדת בקיבוץ בית השיטה, שאיבד 11 מבניו במלחמה, ומתארת כיצד טראומת השכול הפכה את החג מיום של חיפוש זהות חילונית וחשבון נפש קהילתי, ליום של אבל, זיכרון והתייחדות לאומית. נקודת השיא המתוארת היא טקס הזיכרון בערב יום הכיפורים תשנ"א (1990), שבו שר חבר הקיבוץ חנוך אלבלק את הפיוט "ונתנה תוקף" בלחן חדש של יאיר רוזנבלום, ויצר רגע של קדושה חילונית. הכתבה סוקרת את ההיסטוריה של עיצוב החגים בקיבוץ, תוך שימוש בזיכרונותיו של חתן פרס ישראל עזריה אלון, ומתארת את אובדן בנו גלעד במלחמה. היא מציגה מסמכים מארכיון "מכון שיטים", בהם מחזור תפילה חילוני שחיבר מרדכי אמיתי ב-1973, ואת השיר "החיטה צומחת שוב" של דורית צמרת. הכתבה מתארת כיצד בעקבות המלחמה החלו רבים בקיבוצים לצום ולהגיע לתפילת "כל נדרי", לצד הקמת חוגי לימוד יהודיים.