אשליית ההעצמה ודילמת ההישרדות: קריאה מעזה לבחירות לכנסת ולדואליזם של "הרשימה המשותפת" ו"הרשימה הערבית המאוחדת"
קריאה מעזה של הזירה הפוליטית הישראלית מסיקה כי ההימור על שינוי דרך הכנסת הוא הימור על אשליה מבנית. המאמר בוחן מרצועת עזה את הפיצול בין הרשימה המשותפת לרשימה הערבית המאוחדת, ומעלה שאלה מהותית לגבי משמעות היעדר האחדות הכוללת בין מרכיבי הציבור הערבי בישראל. המאמר טוען כי הכנסת הישראלית היא מבנה קולוניאלי ציוני שהוקם כדי לבטל את הקיום הפלסטיני, לא להעניק לו לגיטימציה לשינוי.
מאמר זה מציג קריאה ביקורתית מרצועת עזה של הזירה הפוליטית הישראלית, תוך התמקדות בפיצול בין הרשימה המשותפת לרשימה הערבית המאוחדת. הוא מסיק כי הסתמכות מוחלטת על שינוי דרך מסדרונות הכנסת היא הימור על אשליה מבנית, שכן הוא רואה בכנסת הישראלית מבנה קולוניאלי ציוני שהוקם כדי לבטל את הקיום הפלסטיני, לא להעניק לו לגיטימציה לשינוי. המאמר נשען על ניסיון בחירות 2021 ועל התפניות הקשות שבאו לאחר מכן, ומעלה שאלה מהותית לגבי משמעות היעדר האחדות הכוללת בין מרכיבי הציבור הערבי בישראל. הוא מציין כי הפלסטינים ברצועת עזה עוקבים אחר הזירה מאחורי הריסות הרצח העם והמצור המתמשך, וכי קיימת הבנה עמוקה ואובייקטיבית של אופי האובססיה הקיומית השולטת בחיי הפלסטינים בישראל, במאבקם היומיומי נגד מערכות ההפרדה, הגזענות הממוסדת והסרלת החברות הפלסטיניות. עם זאת, הבנה אנושית זו אינה מתורגמת לתמיכה במנגנון הפרלמנטרי, שכן בעזה שוררת אמונה אקדמית, לאומית ואמפירית כי השתתפות בבחירות היא כלי טקטי טהור להגנה על המרחב.