מפלס האשליות: איך פסילת אבו שחאדה עשויה להשפיע על הרחוב הערבי

מנכ"ל דיירקט פולס, צוריאל שרון, מנתח את ההשפעה האפשרית של פסילת יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, מהתמודדות לכנסת על שיעורי ההצבעה בחברה הערבית. בניגוד לתפיסה הרווחת, הטענה המרכזית היא שהבוחר הערבי פועל משיקולים אסטרטגיים של תקווה להשפעה, לא מזעם. השילוב בין היחלשות גוש המרכז-שמאל בסקרים לבין הפסילה עלול להוביל לירידה בשיעור ההצבעה, דווקא מתוך ייאוש ואדישות, ולא לתגובת נגד זועמת.

מנכ"ל דיירקט פולס, צוריאל שרון, מנתח במאמר פרשנות את ההשפעה האפשרית של פסילת יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, מהתמודדות לכנסת על שיעורי ההצבעה בחברה הערבית. הטענה המרכזית היא שבניגוד לציבור היהודי, שמונע מתחושת נרדפות, הבוחר הערבי פועל משיקולים אסטרטגיים וריאליסטיים: הוא יוצא לקלפי כשהוא מאמין שיש לו סיכוי אמיתי להשפיע על תמונת השלטון. שיא ההשתתפות נרשם בבחירות 2020 (מועד ג'), עם מעל 63% הצבעה במגזר, כאשר הרשימה המשותפת הגיעה ל-15 מנדטים. השפל נרשם בבחירות 2021 (מועד ד') עם כ-44% בלבד, לאחר שהרשימה המשותפת התפרקה. המאמר מנתח שלושה זרמים בחברה הערבית: הלאומני-אקטיביסטי (בל"ד), שעלול לדה-לגיטימציה את ההליך הדמוקרטי; הפרגמטי-אזרחי (רע"מ), שמאבד מזוהרו ככל שגוש השינוי נחלש; והמסורתי-ממסדי (חד"ש-תע"ל), שנותר תקוע בתווך. המסקנה: הפסילה, לצד המגמה הכללית בסקרים, עלולה להוביל לאדישות ואחוזי הצבעה נמוכים, לא ל"אינתיפאדה אלקטורלית".