"הדמוקרטיה המתגוננת" הדואלית: 7 באוקטובר שינה את כללי הפסילה לבחירות | משה כהן-אליה

מאמר פרשנות הבוחן את ההיסטוריה של פסילת רשימות ומועמדים בישראל, תוך התמקדות בהשפעת אירועי 7 באוקטובר על הדוקטרינה המשפטית. המחבר מציין כי פסילתו של סאמי אבו שחאדה על ידי בג"ץ היא חריגה, שכן היא מבוססת על פרסום בודד בניגוד לעבר, ומעלה שאלות לגבי האיזון בין דמוקרטיה להגנה על ערכי המדינה.

מאמר פרשנות מאת משה כהן-אליה בוחן את ההיסטוריה של הדוקטרינה המשפטית בישראל לפסילת רשימות ומועמדים מלהתמודד בבחירות, תוך התמקדות בהשפעת אירועי 7 באוקטובר 2023. המחבר סוקר את המקרה הראשון ב-1965, אז נפסלה רשימת הסוציאליסטים, ועובר דרך פסילת רשימת "כך" של מאיר כהנא ב-1988, ועד למקרה הנוכחי של סאמי אבו שחאדה. הטענה המרכזית היא שפסילתו של אבו שחאדה על ידי בג"ץ היא חריגה, שכן היא מבוססת על פרסום בודד, בניגוד לעבר שבו נדרשה מסה קריטית של התבטאויות. המחבר מביע עמדה אישית לפיה היה מעדיף העמדה לדין פלילי על התבטאויות גזעניות או תמיכה בטרור, במקום מנגנון שבו אליטות משפטיות מחליטות מי רשאי להתמודד. המאמר מעלה את המתח בין הזכות להיבחר לבין ההגנה על ערכי המדינה, ומצביע על שינוי משמעותי בדוקטרינה המשפטית בעקבות אירועי 7 באוקטובר.