המוות שאחרי המוות

כתבה העוסקת בגורל גופות ההרוגים בעזה, הקבורים תחת הריסות בתיהם. המשורר המצרי מוסטפא אבראהים מתואר כמי שמעלה את פרדוקס הקבורה ללא אפשרות גאולה. הכתבה מתארת את מאמצי החילוץ הדלים, קריאת הצלב האדום לאפשר ציוד פורנזי, ואת הקבורה ההמונית של שלדים שחולצו. הכותבים שואלים על גורל המתים מעבר לקו הצהוב, שם מרוכזים מרבית ההריסות.

הכתבה עוסקת בגורלם של אלפי הרוגים בעזה שנותרו קבורים תחת הריסות בתיהם, חודשים לאחר תחילת הלחימה. היא נפתחת בציטוט שיר של המשורר המצרי מוסטפא אבראהים, המתאר את פרדוקס הקבורה ללא אפשרות גאולה. הכתבה מתארת את מאמצי החילוץ הדלים של צוותי הצלה ושל משפחות שחופרות בציפורניים, תוך הסתמכות על ידע קהילתי לזיהוי השרידים. נשיאת הצלב האדום, מיריאנה ספוליאריץ', קראה לאפשר הכנסת ציוד פורנזי הומניטרי, אך הציוד עדיין אסור באמתלה של דו-שימושיות. הכותבים מתארים את מסעות הלוויה ההמוניים של עשרות שלדים שחולצו, ושואלים על גורל המתים מעבר לקו הצהוב – אזור המהווה יותר ממחצית הרצועה, שבו מרוכזים מרבית ההריסות. הכתבה מדגישה את היעדר התנאים לזיהוי ולקבורה ראויה, ואת הפחד של תושבי עזה להפוך לגופות בלתי מזוהות.

המוות שאחרי המוות