הבלוגים: יום העלייה: מילים לא מצליחות לי | קלי רובין קיסלוביץ׳

במאמר אישי ליום העלייה, קלי רובין קיסלוביץ׳ מתארת מפגש בבית הכנסת שבו פאנל שבירת קרח על טעויות לשוניות הוביל לקשר בין חברים ישראלים ואנגלו-סקסים. אי הבנה בעברית לגבי המילה 'גיורת' גרמה לבלבול אך הציתה חיבור. המאמר נוגע גם בתסכול של בנה מחברים לכיתה שממעיטים בקושי העלייה ובקבלת בקבוק מים חמים בדוגמת זברה של בתה בבית הספר.

במאמר אישי במדור הבלוגים של Times of Israel, קלי רובין קיסלוביץ׳ מהרהרת ביום העלייה, החג הלאומי של ישראל החוגג הגירה. היא מתארת מפגש ערב שישי בבית הכנסת שנועד לטפח קשרים בין חברים ישראלים ואנגלו-סקסים. בתחילה חשה חרדה ממחסומי שפה, היא נקראה לפאנל שבירת קרח שבו השאלה הראשונה—על מביכת ילדים בטעויות לשוניות—הובילה לשיתוף סיפורים ולחיבור אמיתי. אי הבנה הומוריסטית התרחשה כשאמרה 'אני גיורת' כדי להסביר העדפתה ליום שישי חופשי; הישראלים פירשו זאת כגיור דתי, לא כהתאמה תרבותית. המאמר נוגע גם בתסכול של בנה מחברים לכיתה שממעיטים בקשיי העלייה, ובבתה שזכתה לכבוד פומבי בבית הספר עם בקבוק מים חמים בדוגמת זברה. קיסלוביץ׳ מסיימת בקישור הסיפור שלה למצוות סיפור יציאת מצרים, וממסגרת את נרטיב העלייה של משפחתה כגרסה מודרנית של מסורת זו.