הצהרת בלפור: תיקון היסטורי לא יכול למחוק את תביעות היהודים לישראל - דעה

מיכאל פרוינד טוען שהצהרת בלפור הכירה בקשר יהודי קיים לארץ ישראל, ולא בהטלה קולוניאלית. הוא מצטט את המכתב מ-1917, ועידת סן רמו ומנדט חבר הלאומים כהכרה בינלאומית בזכויות הלאומיות היהודיות, ומבקר את הספר הלבן מ-1939 כבגידה.

במאמר דעה זה, מיכאל פרוינד טוען שהצהרת בלפור מ-1917 לא המציאה את הקשר של העם היהודי לארץ ישראל אלא הכירה בקשר שהתקיים אלפי שנים. הוא מתנגד להאשמה שהציונות הייתה מפעל קולוניאלי אירופי, וקובע שהחלוצים היהודים חזרו למולדתם האבותית, לא ייצגו אימפריה זרה. פרוינד מתאר את אבני הדרך הדיפלומטיות מהצהרת בלפור דרך ועידת סן רמו ומנדט חבר הלאומים, שהכירו רשמית בקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלשתינה. הוא מבקר את הספר הלבן הבריטי מ-1939 כבגידה שהגבילה את העלייה היהודית בזמן רדיפות הנאצים. המסקנה היא ששום רוויזיוניזם היסטורי לא יכול למחוק את תביעות היהודים לישראל. המסגרת מסתמכת על אוצר מילים טעון רגשית ללא מקורות פרוצדורליים.

הצהרת בלפור: תיקון היסטורי לא יכול למחוק את תביעות היהודים לישראל - דעה