התקררות זמנית של כדור הארץ – מה תכננו המדענים
מדענים השוו שלוש אסטרטגיות של הנדסה גיאופיזית: סילוק מתאן, לכידת CO₂ ומגן שמש. ניקוי מאולץ של מתאן יכול להוריד במהירות את הטמפרטורה, אך ההשפעה זמנית. הטמנת CO₂ מספקת יציבות ארוכת טווח. חסמים טכניים וסיכונים כימיים, כולל מאזן האוזון, נותרו חמורים.
מדענים ערכו ניתוח השוואתי של שלוש אסטרטגיות של הנדסה גיאופיזית לייצוב הסביבה הגלובלית: מיצוי בקנה מידה גדול של מתאן מהאטמוספירה, לכידה ובידוד ארוכי טווח של פחמן דו-חמצני, ושיטות לניהול קרינת שמש מלאכותית. מודלים מתמטיים הראו שניקוי מאולץ של מתאן יכול להוריד בחדות את הטמפרטורות, אך ההשפעה תהיה זמנית — אם התהליך ייפסק, ההתחממות תחזור. הטמנת CO₂, לעומת זאת, מספקת יציבות ממושכת יותר. המכשול הטכני העיקרי הוא הריכוז הזעיר של מתאן באוויר — כשני חלקים למיליון. התערבות אקטיבית עלולה גם לערער תהליכים כימיים באטמוספירה, כולל מאזן האוזון, מה שיוצר איומים על האקולוגיה והבריאות. המחקר הוא היפותטי בלבד ואינו מעריך את מוכנותן של טכנולוגיות ספציפיות להשקה מעשית. מחבר החומר הוא רמי מדריך.