תפסיקו להסתכל על המדד, תתחילו להסתכל על התלוש
הכתבה מבקרת את הפער בין נתוני האינפלציה הרשמיים (ירידה של 0.1% במדד) לבין תחושת הציבור, ומסבירה כי הבנקים המרכזיים שואפים להאט את קצב עליית המחירים, לא להחזירם אחורה. היא מצטטת את נשיא הפדרל ריזרב של ניו יורק, ג'ון ויליאמס, ומנתחת את ההשלכות על יוקר המחיה בישראל.
הכתבה מבקרת את הפער בין נתוני האינפלציה הרשמיים לבין תחושת הציבור הישראלי. היא פותחת בתיאור התסכול של הצרכן שרואה כותרות על ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן, אך מגלה שהמחירים בסופר לא ירדו. הכותב מסביר, תוך ציטוט של ג'ון ויליאמס, נשיא הפדרל ריזרב של ניו יורק, כי הבנקים המרכזיים אינם שואפים להחזיר מחירים אחורה, אלא רק להאט את קצב העלייה. הוא משתמש באנלוגיה של נסיעה במהירות 150 קמ"ש שהואטה ל-80 קמ"ש – עדיין מתרחקים מנקודת המוצא. הכתבה מפרטת את יעד האינפלציה בישראל (1%-3%) ומסבירה כי "יציבות" מאפשרת עליית מחירים מתמדת. היא מייחסת את ההתייקרויות לריכוזיות השוק, לתקופת הקורונה ולמלחמה, וקובעת כי המחירים החדשים מתקבעים. הפתרון המוצע הוא גידול בהכנסה האישית בקצב מהיר מהאינפלציה, באמצעות העלאת פריון ותחרות. הכתבה מסתיימת בקריאה לתמיכה בעיתונות חופשית.