הצצה: קטע מתוך 'אורות פיות בחצר האחורית של אלוהים: סיפור אהבה ירושלמי'

קטע מתוך ספרה של שרה טאטל-סינגר 'אורות פיות בחצר האחורית של אלוהים: סיפור אהבה ירושלמי'. המחברת מתארת בוקר שבו נהג ההסעה של בנה והמלווה—אקטיביסטית חילונית ואישה חרדית—שמו בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים שלהם כדי לעזור לילדה במהלך התקף חרדה, תוך הרהור על קהילה וחוסן בירושלים.

זהו קטע מתוך ספרה של שרה טאטל-סינגר 'אורות פיות בחצר האחורית של אלוהים: סיפור אהבה ירושלמי', בהוצאת KDP. המחברת מספרת על בוקר שבו בנה, הלומד בגן חינוך מיוחד, חווה התקף חרדה בהסעה. הנהג, אקטיביסט חילוני, והמלווה, אישה חרדית ימנית, שמו בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים שלהם כדי לעזור להרגיע את הילד—אחד נתן לו ספר, השנייה ניגנה את הביטלס. המחברת מהרהרת על כוחה של מטרה משותפת וקהילה, ומציינת ש'בית הוא משהו שבונים עם אנשים הרבה יותר מאשר עם אבן'. היא מזכירה כתם דם משכנה שעדיין נראה בביתה הישן, אך מסיימת בתקווה: 'אני יודעת שאהיה בסדר. לא כי הכל תוקן. אלא כי אנשים ממשיכים להופיע'. היצירה היא מאמר אישי, לא דיווח חדשותי.

הצצה: קטע מתוך 'אורות פיות בחצר האחורית של אלוהים: סיפור אהבה ירושלמי'