פסיקה בררנית: כשזה אבו שחאדה, פתאום בג"ץ מציע דרך מילוט
הכתבה טוענת כי בית המשפט העליון נהג ב'בררנות' כלפי המועמד הערבי סמי אבו שחאדה, בכך שהציע לו למשוך את מועמדותו לכנסת במקום לפסול אותו ישירות. הכותב משווה זאת לטיפול במועמדים יהודים שנפסלו בעבר, שלטענתו לא זכו להצעה דומה, ומציג את ההתנהלות כהוכחה לאובדן רסן פוליטי של בג"ץ.
הכתבה בערוץ 14, מאת הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד, תוקפת את התנהלות בית המשפט העליון בדיון בעניינו של סמי אבו שחאדה, מועמד ערבי לכנסת. לפי הדיווח, השופטים, ובראשם יצחק עמית, הציעו לאבו שחאדה למשוך את מועמדותו נוכח רוב משוער לפסילתו. הכותב טוען כי מדובר ב'דיל' ו'תקדים מעוות', שכן מועמדים יהודים שנפסלו בעבר, כמו ברוך מרזל ומיכאל בן ארי, לא זכו להצעה דומה וקיבלו 'פסילה על הראש'. הכתבה מציגה את ההצעה כניסיון של בית המשפט להימנע מיצירת תקדים של פסילת מועמד ערבי, תוך הפעלת אמות מידה שונות. המסר המרכזי הוא שבית המשפט העליון איבד את הרסן, פועל לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי החוק, ומפגין אפליה לרעה של מועמדים יהודים. הכתבה משקפת את הקו המערכתי של הערוץ, המבקר בחריפות את מערכת המשפט.